וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

מי אוהב אותך יותר ממני?

רות קנאל

4.7.2005 / 9:33

כנראה שכולם - גם רות קנאל לא תתגעגע לדארלינג הלאומי שמסיים עוד עונה של תוכנית האירוח. וזה לא הוא, כמובן, זו היא

זה עדיין מגניב להתלכלך על יאיר לפיד? אני לא עוקבת. כמה מתבקש שאנקוט פה עמדה נון-קונפורמיסטית ואגיד שאני חולה לו על התחת כנגד כל הסיכויים, אבל זהו, שגם אותי יאיר'קה מצליח לעצבן, בטח נפלתם מהכיסא מההלם. שבע מדי, זחוח מדי, מלוקק מדי, מיינסטרים מדי וכו'. מאידך, איזה כיף זה בטח להיות יאיר לפיד? לפעמים בסתר לבי גם אני רוצה להיות יאיר לפיד, ואל תגלו לאף אחד, אבל מדי פעם בלילות של ירח מלא אני לובשת חולצה שחורה צמודה, מורחת קמח על הצדעיים וג'ל על הקרקפת, מתרגלת הבעות סקסיות-נבוכות מול הראי (כולל שרבוב שפתיים מינורי וכביכול לא מודע לעצמו) ומעמידה פנים שאני נקודת אמצע עשירה ומוצלחת, רק בלי להיות נשואה לליהיא. אני רוצה להיות מרכך הכביסה של העיתונות, זה יעשה לי חיים הרבה יותר קלים. גם כשמותחים על יאיר ביקורת, למשל, בדרך כלל אי אפשר שלא להוסיף אחר כך: "...כן, אבל הייתי עושה אותו". "כן, אבל סך הכל הוא כותב לא רע". "כן, אבל סך הכל הוא טיפוס די נחמד". "כן, אני חייב להודות שההשתלחות בלפיד מוכיחה סופית לי ולסביבתי שאני חרא קטן וצר עין". כן, אפילו לדבר לא יפה על יאירי בלי להרגיש רע עם זה אי אפשר, ואם הוא נתקע לי בגרון מדי פעם, אז חד משמעית, האשמה היא בגרון שלי, אני יודעת.

האמת שהפסקתי לצפות בתוכנית שלו מאז שהוא התחיל להביא את שחר ושוקי, נו, הפיתום בשקל הזה עם הבובה. לא מספיק שפיתומים הם אנשים די תמוהים כשלעצמם, המעפן גם עושה עם השפתיים וחושב שאף אחד לא רואה, וההיי-לייט של הצחוקים שלו זה להגיד ליאיר "שתואאאק" (והקהל נקרע! אלוהים, למה אני לא מבינה מה מצחיק פה? האסברגר שלי עד כדי כך חמור?). בגלל זה נורא נעלבתי שמזלזלים ככה באינטליגנציה של מישהי שכמעט סיימה לימודי שיננות והחרמתי את סניור לפיד במקום, אבל תוכנית סיום העונה היא הזדמנות מצוינת לעשות איתו שולם, כאמור הוא בכל זאת טיפוס בסדר וכו'.
גם יאיר מצדו השקיע והכין תקציר של כל רגעי התוכנית הגדולים וגם הביא את שלומי שבת לשיר שיר שמזמן לא שמענו, "מי אוהב אותך יותר ממני". אין זה מקרה שדווקא השיר הזה נבחר לסגור את העונה, הרי הוא רוח התוכנית והיאיר בזעיר אנפין: לעוס ומאוס, בהחלט, אך בה בעת מאוד ישראלי ומקרב לבבות, משהו כמו להדליק נר בהופעה של ריטה או למחות דמעה בפרסומות של בירה מכבי עם כל האחוקים המזיעים מהסיירת. השיר הזה מלווה אותנו כבר חודשים ארוכים וכבר כל כך נדפק לנו בזיכרון הקולקטיבי, שנדמה כאילו מאז ומעולם היה כאן וכאילו תמיד שרו אותו זוגות צעירים, בורגניים ומעצבנים בקהל של תוכניות אירוח, כשהם מתחבקים בחום ויודעים כבר מתי ובאיזה אולמי. זה הכי לפידי בעולם. תם המי אוהב אותך, הקהל מתבקש לשבת.

מתאגרף מטפל במתאבק בכפפות של משי

וחוץ מזה? קצת יבש בשביל תוכנית סיום עונה. מיקי חיימוביץ' ואלי אילדיס היו מיותרים למדי וגם המפכ"ל קראדי לא ממש הצדיק את שהייתו שם. צדי צרפתי בכלל היה אומר שכל התוכנית האחרונה היתה נורא ליד, אבל מרים שתי בהונות למעלה לזה שיאיר לא נתן לקווין ואן-אריק להשתפך על כמה הוא מסמפט את ישו וארץ הקודש, אלא החזיר אותו כמעט בכוח לקו הרייטינג המדמם - מות אחיו המתאבקים בנסיבות טראגיות. ואתם חשבתם שהוא מטפל במרואיינים שלו בכפפות של משי! הנה לכם. עדי אשכנזי שדרגה כהרגלה את הערב, אבל מה עוד חדש.

בגדול, יהיה למה להתגעגע עכשיו. אולי לסיפורים של האורחים של יאיר יותר מליאיר עצמו, אבל אני כבר רואה את כל הלפידופיליות נובחות בתגובות שמדובר בתוכנית מופלאה ואם אפשר שיאיר הכפרה יעשה להן ילד או לכל הפחות ירכיב להן משהו מאיקאה. גם זה לא ממש יעזור כי יאיר הולך עכשיו לדוג בכינרת או משהו לרגל החופשה, וחוץ מזה הוא ממילא לא קורא טוקבקים, יש לו חיים.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    1
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully