המצב במזרח התיכון הוא באמת כל כך גרוע שכנראה שרק רעיון רדיקלי אולי יכול לעבוד כאן. בין הפתרונות שעלו במוחי המודאג, במהלך השנים, היה תפילה לרעידת אדמה רצינית שתנתק את ישראל בשבר הסורי-אפריקאי ותשיט אותנו הרחק מהאזור הארור והכה מבאס בו אנו חיים. ובכן, גיבור הספר "אוטופיית בננות", של הסופר הצעיר דן בורנשטיין, חשב פחות או יותר על אותו הדבר, רק בהבדל אחד הוא לא חיכה לרעידת אדמה והוציא את התוכנית לפועל.
גיבור הספר הוא לא אחר מראש הממשלה שלכם, דמות כה אבסורדית, המשלבת בין השחצנות של נתניהו, התחבולות הברקיות ותפישת המציאות הלקויה של פרס, שלרגעים אתה מוצא את עצמך ממש מאמין לרעיונות המוזרים שלו. רה"מ הגיע לתפקיד די במקרה, אחרי שהיה מובטל ומשפחתו נטשה אותו לאנחות. הוא כל כך חסר מושג לגבי ניהול המדינה שזה נשמע ממש כמו כהונה של אחד או שניים מהמוזכרים למעלה.
לילה אחד חולם הנבחר חלום פורץ דרך: לנתק את מדינת ישראל מהמזרח התיכון בקו השבר שלאורך בקעת הירדן ולשוט בים התיכון עד שיימצא למדינה בית חדש בסביבה ידידותית יותר. רה"מ בודק את סבירות תוכניתו פורצת הדרך ומגלה שבעזרת ציוד מיוחד משבדיה אפשר ממש לעשות את זה. מכאן והלאה מגייס הנבחר את כל המשאבים והכלים כדי להוציא את תוכניתו לפועל ובמחי שניים-שלושה פרקים מצליח לפתור את כל הבעיות האזוריות, כולל זכות השיבה, חילופי שטחים ושלום כולל עם מדינות ערב.
אם אתם וראש הממשלה חשבתם שהבעיות של ישראל הסתיימו עם הניתוק מהמזרח התיכון והשארת הפלסטינים והערבים מאחור (חוץ מכמה בעלי חומוסיות נבחרות שנותרו על האי) טעות גדולה בידיכם. ישראל, כמנהג ביתו של העם הנבחר, ממשיכה להסתבך בצרות ולהיתקל בשערים נעולים בחיפושה אחר בית חדש.
ליל האנטנות
בתחילה נראית כתיבתו של בורנשטיין כגולשת מהסטירה לתהומות האינפנטיליות אבל די מהר אתה מבין שמדובר בבחור שנון, המקפיד לרדת לפרטים, כמעט שאינו משאיר חורים בעלילה המופרכת שרקם ואינו מפספס כמעט שום פך בהתנהלות הפרלמנטרית, המדינית ואפילו האבטחתית, הסובבים את עולמו של ראש הממשלה שלנו. ניכר שהוא עשה עבודת תחקיר מעמיקה למדי לפני שכתב את ספר ביכוריו שלו.
ההתפתלויות והפעלולים שרה"מ נאלץ לבצע כדי לשמור על הארץ המובטחת ועל כיסאו, מספקים שעות של קריאה מהנה, שזורה בחיוכים פנימיים או חיצוניים. קשה להישאר אדיש לסצינה מבריקה כמו ביקורו בבית הוריו בליל הסדר, במהלכו הוא נוקם באחותו המעצבנת באמצעות בדיקות ביטחון משפילות ולבסוף נמלט מהארוחה בסיוע מאבטחיו אחרי בימוי ניסיון הרעלה. כשישראל נדחית על ידי האיחוד האירופי בטענה של אובר-לבנטיניות הוא מטפל בבעיה באמצעות מספר פעולות נחושות: השמדת כל האנטנות הסלולריות בפעולה בסגנון "ליל הגשרים", טיפול בנהגים עבריינים באמצעות טנקים המחליפים את ניידות התנועה וניסור ידיהם של נהגים המוציאים את ידם מחלון המכונית. הרבה מקוריות אמרתי?
כמו שקומדיות ממש טובות בקולנוע או בטלוויזיה הן תופעה ממש נדירה, כך גם ספרים באמת מצחיקים, שאינם הבדיחמין לשבת. "אוטופיית בבנות" הוא ספר הלועג ביעילות לסלע קיומנו ולעצם הווייתנו כאומה כה אתנו-צנטרית, חצופה וחסרת מעצורים. במציאות הנוכחית זה רק עניין של זמן עד שטיפוס כה חסר אחריות וקרוע בשכל יתפוס כאן את המושכות. מגיע לנו.
"אוטופיית בננות", דן בורנשטיין (הוצאת חלונות)