מאז שנכנס לתפקידו כיושב ראש ומנכ"ל מרוול, החל אבי ארד להפיק בקצב מסחרר סרטים המבוססים על דמויות של חברת הקומיקס הוותיקה, וכך, אחד אחרי השני, ראינו את מעלליהם הקולנועיים של האקס-מן, הענק הירוק, דרדוויל, אלקטרה, ספיידרמן ועוד ספיידרמן, המעניש ועתה, "ארבעת המופלאים" (Fantastic Four). כחובב קומיקס מושבע לא יכולתי לבקש יותר מזה, אלא מה, רוב הסרטים של מרוול פשוט לא טובים.
הגישה של אבי ארד (טייקון צעצועים לשעבר) כלפי הסרטים שהוא מפיק היא פשוטה, אולי פשוטה מדי. בוא נראה לקהל גיבורי-על בפעולה, נוציא את הכוחות המיוחדים מדפי הקומיקס ובטכנולוגיה מתקדמת נעביר אותם למסך הגדול, נעשה סרט קצבי, עדיף עם במאי פרסומות, וזה צריך להספיק. הקהל הרי ימות על זה וההוכחה היא התקדים של ספיידרמן. למה לבזבז זמן ומאמצים על עלילה ועומק קולנועי, כשעלילה מורכבת מדי יכולה להרחיק מהקולנוע את רבבות הילדים. כך יוצאים מבית מרוול שורה של סרטים בינוניים-מינוס, שאולי מספקים את הדרישות החזותיות, אך לא יותר מכך. אולי אני עושה עוול לאבי ארד, ועובדה שהסרטים שלו אוששו מבחינה כלכלית את חברת מרוול והבטיחו את ההמשכיות של גיבוריה גם בקרב דור חדש של צופים, אך הנה מגיעים גם "ארבעת המופלאים", וגם הסרט הזה מאכזב ומעצבן.
מישהו מצא עלילה?
נתחיל דווקא ממה שטוב - צוות השחקנים לא רע בכלל, אולי חוץ מג'וליאן מק'מאהון (ד"ר דום) האנמי לחלוטין וג'סיקה אלבה (סוזן סטורם) שאמנם אינה אימהית ומלאת סמכות כמו מקבילתה בקומיקס, וגם אינה שחקנית מי יודע מה, אבל היא לפחות ארנבת רצינית - וגם זה משהו. יואן גרפוד מצליח להיכנס לנעלי האיש הנמתח החכם באדם ריד ריצ'רדס (מיסטר פאנטסטיק), כריס אוונס לא רע כלפיד האנושי ומייקל צ'יקליס, אולי בתפקיד האמין ביותר בסרט, מספק זווית אנושית חמימה לדמות האבן של ה-Thing, הלא הוא בן גרים.
מהבחינה הוויזואלית, יוצרי הסרט עשו עבודה מעולה, כמצופה. כשג'וני סטורם עולה בלהבות בפעם הראשונה זה אכן מדליק, ריד ריצ'ארדס נמתח באלגנטיות אמינה, ובן גרים אינו שולט בכוחו ומרסק כל דבר שהוא נוגע בו, בין אם זו כוס וויסקי, כיסא בבר או קיר בבית.
הבעיה העיקרית, כמו שכבר רמזתי, היא מחסור חמור בקצה חוט כלשהו של עלילה, לבד מהתפתחויות מקריות לחלוטין. גם בחוברות הקומיקס, הדבר שבולט בהתחלה הוא הצד הגרפי, אבל מה שעושה קומיקס טוב הוא בסופו של דבר הכתיבה, והאיזון בינה לבין העניין הוויזואלי. ב"Fantastic Four" האיזון נוטה בבירור לצד אחד. הסרט כולו מרגיש כאקספוזיציה ארוכה של הדמויות הפועלות, מספר כיצד קיבלו את כוחותיהם ומכניס אותנו מעט לתוך היחסים הסבוכים של המשפחה המופלאה והמסובכת ביותר בתבל - ולא הרבה מעבר לכך. התפתחות הסרט היא מקרית במקרה הטוב, החל בסצנה הביזארית על הגשר וכלה בקרב המאולץ עם ד"ר דום, שכפי שהוא מתואר בסרט, אני מעדיף לחשוב שמדובר רק באחד מכפיליו הרובוטים של השליט הכול יכול של לטווריה, ולא בד"ר דום בעצמו.
"Fantastic Four" הוא מהכותרים הוותיקים של מרוול (יוצא לאור בקביעות מאז שנת 1961), כותר שהכניס חיים ליקום של מרוול ואחראי במידה רבה לעיצובו, ובמהלך שנותיו ייצר מספיק סיפורים קלאסיים ליצירת עשרות סרטים על פיו. נדמה כאילו יוצרי הסרט לא הצליחו לבחור אף סיפור מהמאגר העצום, והתפשרו על סרט שבא להציג את הדמויות הפועלות, לספק קצת אקשן, קצת בדיחות וזהו זה. כמו בכל סרטי מרוול האחרים, יש גם כאן פתח לסרט המשך, וצריך לקוות שהבא, אם יהיה כזה, יהיה הרבה יותר טוב. בשביל הנוכחי לא שווה לרוץ לקולנוע. אפשר בכיף לחכות לדי-וי-די, או פשוט ללכת לראות את באטמן.