בעט, אלון, בעט

אני מקנא בערוץ ביפ. ערוץ שמצליח לשרוד לא רע למרות שהוא בנוי מ-90 אחוז שידורים חוזרים. איכשהו הם תמיד מצליחים לשמור על עניין ולגרום לנו לעצור על הערוץ במהלך השיטוטים שלנו. עם הפקות המקור של ביפ יש לי רומן און/אוף כבר שנים. היו דברים שאהבתי ("דאבל דייט", "שי ודרור", "החטא ועונשו") והיו דברים שממש שנאתי (גדי סבן, "האקדמיה לצחוק", ולאחרונה – "הרצועה").

ל"מכת מדינה" הגעתי עם מעט מאוד ציפיות. כשראיתי בפרומו שנוסבאום וחיזקיה הולכים להנחות את התוכנית ידעתי שירוצו שם המון בדיחות קרש עבשות שהיו מביישות גם את נתן נתנזון. אבל הקונספט של WWF ישראלי דווקא דיבר אלי, במיוחד כשהולכים עם זה עד הסוף. כמו שציפיתי, פליט האקדמיה לצחוק והבן של אורי חזקיה הצליחו לתת לכל התוכנית תחושה של מסיבת סיום בכיתה ו' טיפולית. הגיע הזמן להכריז על זה שוב ובקול רם: הסטנד-אפ מת. מיצה את עצמו. כמו שאף אחד לא מספר כבר בדיחות, צריך גם להפסיק עם סטנד אפ. היה עדיף להביא שני אוהבי WWF שייקחו את כל התוכנית ברצינות. זה כבר היה יוצא הרבה יותר מצחיק.

המתאבקים דווקא הצליחו להפתיע אותי לטובה. קודם כל הם עושים דברים די מרשימים. קפיצות, גלגולים באוויר, נחיתות על הגב וכיסאות בראש. תחושה של WWF בתחילת דרכו, אבל בכל זאת, WWF אמיתי. גם הבחירה של הדמויות מוצלחת מאוד, והיא תופסת במדויק את כל העניין של גוד-גאי-באד-גאי, ואפילו מצליחה לקחת את כל הקטע לקיצוניות שאי אפשר היה להגיע אליה בארה"ב.

אם אתם שונאים היאבקות ולא מבינים את הקטע ב-WWF, אני מציע לכם לראות את "איש על הירח" עם ג'ים קארי, שמראה איך הקומיקאי אנדי קאופמן מכריז על עצמו כעל אלוף העולם בהיאבקות בין מינים, ובמשך חודשים מכסח כל בחורה שנכנסת איתו לזירה. ואם זה לא מספיק, הוא כל הזמן צועק לנשים שמקומן במטבח ושהן המין החלש. ככה גורמים לקהל להתלהב.

בישראל עושים את זה עם שאהידים, מתנחלים ואנשי שב"כ. כשהשאהיד עולה לזירה, כולנו יכולים להתאחד בשנאה שלנו אליו, וכשהדובר שלו עוד מעיז לפתוח את הפה ולדבר על איזה מטען חבלה משובח יש להם, כולנו יכולים לצעוק ביחד "בוווווווזזזז". זה מה שנקרא גוד אנטרטיינמנט, וזה כל מה שזה, בידור. כל מי שיקום עכשיו ויזעק "חמאס" צריך להסתכל טוב-טוב באיזה ערוץ התוכנית משודרת, זה ערוץ הצחוק, הכל בצחוק. ומי שיקום ויזעק "הילדים" יכול להתחיל להירגע, ה-WWF היה פופולרי בישראל במשך שנים ולא הייתה פה מכת פציעות של ילדים. האלימות הקומית של "מכת מדינה" היא בדיחה לעומת האלימות שהילדים קולטים כל יום במהדורת החדשות. כל מה שנשאר לעשות זה לקחת את נוסבאום וחזקיה, לזרוק אותם לזירה, ולתת לשבכני"ק הענק לכבות להם את אור הזרקורים אחת ולתמיד. שיעיף אותם באגרוף בחזרה לשנות השמונים, שם ההומור שלהם היה חדשני.