איל פריד

איזו מוזיקה שמעת בזמן שעבדת על התערוכה?

בזמן שעבדתי על הפרויקט הקודם שלי, שנעשה כולו בפוטושופ, שמעתי כמעט אך ורק מוזיקה אלקטרונית. הבולטים ביניהם היו פלסטיקמן, בורדס אוף קנדה ומאוס און מארס. במהלך השנתיים האחרונות, בהן אני עובד על הפרויקט הנוכחי, חזרתי למקורות - לרוק בסיסי ופשוט, עם מעט כלי נגינה. במקביל לשינויים בהעדפות המוזיקליות שלי, חזרתי לצלם ללא התערבות מחשב. יש קשר הדוק בין המוזיקה ליצירה שלי, אני רוצה שהצילום שלי יהיה כמו הגיטרות באלבום “Marquee Moon” שלTelevision . הצילום שלי ניזון ממוזיקה יותר מכל דבר אחר. בזמן האחרון נגעו בי כמה אלבומים, כמו “I Am A bird Now" של אנטוני אנד דה ג'ונסונס, "I'm Wide Awake Its Morning" של ברייט אייז, ו-"Misery Is Butterfly" של בלונד רדהד.

מה יותר מזין אותך - טלוויזיה, ספר או סרט?

זה עניין של תקופות, כשאני נתפס למשהו אני חופר לעומק. בתקופה האחרונה התחברתי לסרטים תיעודיים שעוסקים בצד האנושי של הפרברים. אני מתייחס לסרטים כמו לחומר לימודי. אני בודק מתי הסרט מרגש, מתפספס, נראה אופנתי מדי. אני משווה את החומרים התיעודיים לעבודה שלי ולומד. "שביתה" של אסף סודרי הוא הסרט התיעודי המשמעותי ביותר עבורי. מבחינתי, בקולנוע העלילתי, ג'ים ג'רמוש חוקר בצורה מעוררת התפעלות את טיבו של המין האנושי.

איזה דבר היית משנה ברחוב מגוריך?

לא מזמן עברתי לגור ברחוב אביצור ליד שוק הפשפשים, עכשיו אני בשלב הכרת השטח. בינתיים זה לא רע. דבר ראשון, אפשר ללכת לאבו חסן ברגל. חוץ מזה, גם השוק נראה מעניין, בינתיים אני נעמד ליד הבסטות ומקשיב. הייתי אולי משנה את המדרכות. יש לי תינוק ואני מסתובב הרבה עם העגלה, ואז המדרכות הופכות לסיוט - הן צרות מדי ולפעמים גם גבוהות מדי.

למי היית מכניס מכות?

לפרנסתי אני מצלם חתונות. כמעט בכל חתונה יש איזה מישהו שתופס אותי חזק ביד ואומר "צלמוס בא רגע" , אין דבר שיותר מעצבן אותי מזה.

מה ההתמכרות שלך?

אני מכור ל-ebay. בכל פעם שאני משדרג ציוד אני בודק מכרזים, שולח שאלות למוכרים, עושה סטטיסטיקות פנימיות, נותן הצעת מחיר, בודק את אמינות המוכר, מתעורר באמצע הלילה לפני סגירת מכרז. לפעמים לוקח לי כמה חודשים עד שאני מוצא את הציוד שחיפשתי. אני נהנה מתהליך הרכישה לא פחות מהמוצר.

את מי היית מזמין לדרינק על חשבונך?

את מיכל ניב ז"ל, היא החזיקה אותי חי כל הצבא.

מי היית רוצה שיראה את התערוכה שלך, חי או מת?

כולם, אין מישהו ספציפי, מי שרוצה שיבוא. יכול להיות שהיא כמעט ולא תיגע באנשים הכי קרובים אלי, ומצד שני, יכול להיות שהתערוכה תרגש איזה סרבן התנתקות, אין לדעת.

תערוכות צילום עכשוויות:

www.yossimilo.com
www.matthewmarks.com
www.lisson.co.uk

תאגיד צלמים די מדהים:

www.magnumphotos.com/c/Home_MAG.aspx

האנציקלופדיה של המוזיקה:

www.allmusic.com

מוזיקה וספרי צילום - ביקורת וקניה:

www.amazon.com

עם פרוץ הקיץ, או שמא - פרוץ שלב גלי החום הכבדים בהתהוות הקיץ, ממלאות את הארץ תערוכות בוגרים לאינספור, תחת כל חלל סטודיו רענן. בשנה שעברה נדמה היה שהבוגרים קצת מנותקים מהמתרחש כאן ועכשיו. נדמה היה שהם עוסקים בעיקר בכאן שלהם ובזמן הפנימי שלהם, שלא לומר - בעצמם. השנה "המצב" הצליח סוף סוף להסתנן גם אל החללים הממוזגים ביותר של בתי הספר לאמנות. המחלקה לצילום של בוגרי בצלאל מציגה עבודות שעוסקות בחברה הישראלית; עבודותיהן של בוגרי מחלקת העיצוב הגרפי בויצ"ו חיפה עוסקות באמנת זכויות האדם; ובמדרשה עוסקים הבוגרים הטריים באתוס הציוני ובישראליות מבעד לעיניהם של אלה שיתבקשו, אליבא ד'הודעה לעיתונות, להציע אלטרנטיבה.

איל פריד (36), שהגיע בילדותו ממזרח אירופה וגדל בקריית אתא, מסיים בימים אלה את לימודיו במדרשה. בשנתיים האחרונות סייר פריד ברחבי הפריפריות ותעד את הרגעים הקטנים של היומיום. הסיורים של פריד נמשכו בדרך כלל שעתיים, בהם ארב באדיקות להזדמנות הנכונה. לפעמים הצטרף לחבורת נערים, או ביקש מילד שיראה לו את המקומות המעניינים בעיר. כך לדבריו הגיע בקרית מלאכי לבית הנשיא ולתוכי הכי גדול בקריה. הוא מציין שהוא מצליח למצוא "משהו נקי מפילטרים במקומות הללו, כשעצוב בוכים וכששמח צוחקים".

כמין גרסה אנתרופולוגית של ספי בן-יוסף, פריד מטייל ומראה לצופה את שאיתר. גבר מבוגר, מחויך, שחושף על בטנו קעקוע משותף של סטלין ולנין, עובד תחנת דלק מרמלה שמחליט לפצוח בנגינת חליל על המשאבה או ילד קטן בקרית גת שנהנה מארטיק כמו שרק ילדים יכולים. בקרית גת הוא מצלם גם קיר ועליו ציור מדובלל של בנייני העיר שיקגו. על הציור מציין שלט כי זו תרומתו של מפעל הפיס. ברגע קטן נוצר חיבור מושלם בין העליבות היומיומית, פנטזיות הילדות ופנטזיות הבגרות שלרוב רחוקות מלהתממש, במיוחד תחת חסותם של המבנים בהם שיכנה המדינה את עוליה החדשים. כפי שפריד עצמו מציין, המרחק בין העליבות היומיומית לחיים המלאים שניבטים מפרצופיהם של מושאי הצילום יוצרים מרקם מלא ומסקרן, פרגמנט של חיים. פריד רוצה שכל צופה ייצא מהתערוכה בתחושה שזהו עולם עצוב ונפלא.

איל פריד, תערוכת בוגרי המדרשה, עד ה-2.8. במהלך השנה הבאה בגלריה "קו 16" וביריד "אמנות הארץ".