פעם אחרונה בים

מוצר הוליוודי נוסף עולה על המדפים רק כדי לרדת מהם בבושת פנים תוך שבועות ספורים. הפעם מדובר ב"מעבר לים", גחמת בימוי של קווין ספייסי, שחקן מצוין לכל הדעות. לספייסי, כך נדמה, התחשק מאד לרקוד, לשיר ולהיות מסמר של סרט מוזיקלי, לכן ארגן לעצמו הפקה גדולה, הצטרף לתסריטאי בכתיבה, ביים, שר, רקד ואולי אפילו עשה את הקייטרינג. התוצאה, כאמור, רחוקה מלהיות משהו שכדאי לשלם תמורתו כדי להיכנס לאולם הקולנוע.

בדיוק כשהיה נדמה שטרנד מחזות הזמר הכולל את "מולן רוז'" והחבר'ה הלך לעולמו, מגיח בן זקונים נוסף. "מעבר לים" הוא מיוזיקל על חייו של בובי דארין, זמר משנות החמישים שמת בגיל צעיר. דארין היה איש מיוחד. כילד היה חולה כרוני, ואימו שידלה אותו לנגן ולרקוד כדי שיהיה לו בשביל מה להמשיך לחיות. דארין הצעיר והמוכשר הפך לשאפתן, עד כדי שהכריז כי הוא הולך להחליף את פרנק סינטרה. את המשך הקריירה שלו בילה בשירה מול קהל, משחק, ונישואין לשחקנית הצעירה והיפיפייה סנדרה די (קייט בוסוורת').

קשה לומר מה בדיוק הדליק את קווין ספייסי בסיפור של דארין ז"ל. אולי העובדה שספייסי הגיח אל עולם הזרקורים מהצד התיאטרלי-מוזיקלי, כלומר מבמות התיאטרון, ו"מעבר לים" הוא הזדמנות לחזור לרקוד. אוהבי ספייסי, דארין או מיוזיקלס קלילים בוודאי ימצאו בו, אל אף הדלות היצירתית, כמה רגעי נחת. ספייסי, בכל אופן, הוא לא במאי קולנוע עם חזון (כמו שאפשר היה להיווכח גם בסרט הראשון שלו כמאי, "Albino Alligator" הכושל מ-96'), אלא שחקן שסידר לעצמו תפקיד נחמד. בכתיבת התסריט בחש גם לואיס קוליק, האיש שאחראי ל"תחנה 49", סרט ההלל לכבאים.

את הבעייתיות של ספייסי בן ה-46 המשחק את דמותו של בובי דארין (שמת בגיל 37), פתר הבמאי-שחקן על ידי הכנסת אלמנטים לא ריאליסטיים לתסריט. התוצאה היא סרט עם מראה ותסריט הזויים בצורה חביבה, אבל המחיר הוא שבכל פעם שפניו של ספייסי נראות מבוגרות מכדי להיות אמינות, הצופה מתקשה להזדהות ומאבד יכולת להתרגש. המיתוס על ילד חולמני שהפך לכוכב גדול ועקף בדרך כמה מכשולים (ומשברים בחיי הנישואין) כבר סופר פעמים כה רבות עד שהיה לזרא.

החלק הטוב של "מעבר לים", אם מתעקשים, הם בכל זאת קטעי השירה והריקוד של ספייסי. האיש הוא פרפורמר ענק. גם ויליאם אולריך, הילד שמגלם את דארין הצעיר הוא כשרון ריקוד מבטיח. מעבר לכך, "מעבר לים" הוא מוצר לא מספק עם יכולת בידור מוטלת בספק. העובדות המנחמות הן, שנראה שספייסי הקפיד ליהנות מכל רגע ורגע, ושתקליטיו של דארין לבטח ימכרו היטב בשבועות הקרובים.

אוהבי ספייסי לא צריכים לומר נואש - סרט ההמשך ל"החשוד המיידי" הופך מדמיון למציאות. ובאשר לחובבי בובי דארין, נדמה לי שאפילו "מעבר לים" לא יצליח לקלקל להם את ההנאה.

_________

רותם דנון מוסיף פרט טריוויה לא חשוב: בסרט "אמריקן ביוטי", כשאנט בנינג נוסעת בדרכה הביתה לרצוח את קווין ספייסי, מתנגן ברקע השיר "Don't Rain On My Parade" של בובי דארין, כמובן.