וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

לסבתא באהבה

18.6.2001 / 10:47

דנה קסלר על אוסף גירסאות הכיסוי ללהקת המי, אסופה די מיותרת של שירים שמוכיחה שלמי אין תחליף (אבל את זה ידענו קודם)

במקביל לזכייתם בפרס על מפעל חיים בטקס חלוקת פרסי הגראמי האחרונים, יוצא אלבום מחווה לאחת מלהקות הרוק הגדולות, החשובות והמדהימות אי פעם. האחראי על דיסק האוסף הנ"ל, “Substitute – Songs of The Who”, הוא בוב פרידן, מי שהיה איש הסאונד של להקת המי במשך יותר משלושים שנה, ובשנים האחרונות עבד עם יותר ויותר להקות שמכניסות את המי לרשימת ההשפעות הגדולות ביותר שלהם. ברור שגם פרידן וגם כל האמנים הנוטלים חלק בפרויקט הזה עושים את זה מתוך אהבה כנה למי, רק לא ברור מי צריך את האלבום הזה חוץ מהם וסבתא של רוג'ר דלטרי.

קשה שלא לגשת לתקליט כזה בחשש ובידיעה ברורה שאין שום סיכוי שנמצא פה איזושהי גירסה טובה יותר מהמקור. היות וכל גרסאות הכיסוי באוסף הן על טהרת הרוק ואף אחת לא מנסה לתת איזושהי אינטרפרטציה אישית מעניינת או מרעננת, אנחנו נשארים עם אסופה די מיותרת של שירים שלא אומרת לנו כלום חוץ משכולם אוהבים את המי. אבל את זה ידענו גם קודם.

האוסף מכיל מן הסתם רגעים טובים יותר ופחות, וביצועים מוצלחים יותר ופחות. באגף הבריטי (קאסט, Ocean Colour Scene וכו') מרגישים את מסורת הרוק הבריטי זורמת להם בעורקים, וכשפול וולר – ה-Modfather בכבודו ובעצמו – מבצע את “Circles”, אי אפשר שלא להתרגש.

בעטיפה הפנימית של הדיסק אפשר למצוא ציטוטים קצרים של כל המשתתפים על למה הם אוהבים את המי, וכשוולר מספר שבפעם הראשונה שהוא שמע את התקליט “My Generation” זה פוצץ לו את המוח, אתם יכולים לשים כסף על זה שהוא לא מגזים. את רסיסי האינצידנט אפשר להרגיש בבירור בפופ הבריטי בשלושים ושש השנים שעברו מאז. לא שהמי לא השפיעו גם על הרוק האמריקאי, ובלעדיהם סביר להניח שגם הפאנק, הנויז והרוק האלטרנטיבי של אמריקה לא היה נולדים, אבל כשזה מגיע לאוסף הזה, השמחה עוברת ברגע ששומעים את קולו הסיאטלי המוכר של אדי ודר. ואם לשמוע את פרל ג'ם מבצעים את “The kids are alright" העביר בכם תחושה קשה של חילול קודש, חכו עד שתשמעו את שריל קרואו.

אחד הביצועים היותר טובים בתקליט שייכים דווקא ללהקת רוק אלטרנטיבי מאוסטין, טקסס, בשם פאסטבול, אבל כמו כל שאר הביצועים באלבום, גם הוא לא תורם לנו דבר מלבד להזכיר לנו איזה שירים מדהימים אדון טאונשנד כתב. לסיום אנחנו מקבלים את המי בעצמם בגירסה חדשה בהופעה חיה ל”Substitute”, בה הם מארחים את קלי ג'ונז מהסטריאופוניקס, ובאופן מפתיע אפילו הוא לא מצליח לקלקל את השיר. אז מה למדנו היום? שלמי אין תחליף (באנגלית זה נשמע יותר טוב). אבל גם את זה ידענו גם קודם.




טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully