אני מהתשלובת הפטרוכימית, מאיפה את?

"לא ממש ברור מאיפה הקריץ משה צוקרמן את הביטוי הזה, "חרושת הישראליות". הוא כאילו מחבר בין שתי מילים שלא בדיוק מסתדרות אחת ליד השנייה. "חרושת" זה מפעל, פס יצור, בניה מלאכותית. "ישראליות" היא תודעה תרבותית, מצב מנטלי, הכרה עצמית. אז מה יוצא מכל זה? מפעל להשתלת תודעה תרבותית? קו יצור למצב מנטלי? בניה מלאכותית של הכרה עצמית? אלוהים, על מה הוא חושב שהוא מדבר איתי צוקרמן זה, על מפעל האנשה ישראלי? נו, באמת. אתה אומר שהוא מתעסק בפאשיזם ציוני? ביודוצנטריות גזענית? אידיאולוגיה כוזבת? הוא לא יודע איפה הוא חי. אבל אתה יודע מה? עכשיו כשאני חושב על זה, גם אם זה נכון, אז מה. כאילו, ארץ קטנה מוקפת אויבים אולי?! כאילו ראבאק, השואה אולי?!".

מובאת לעיל סימולציה לשרשרת הלוגית השלטת היום בקרב תושביה היהודים של ישראל. אפשר לדבר עליה במספרים של שבעים אחוז פלוס מינוס ולא לחטוא בהפרזה, כפי שהעידה מערכת הבחירות האחרונה. זוהי תפיסה שהדבר המדהים והמבעית ביותר שניתן לומר לגביה כרגע הוא כי היא משקפת נכונה גם את הלך הרוח שאפף את החברה הישראלית לפני יותר משלושים שנה. במובן הזה, כמו גם בהרבה מובנים נוספים, דבר לא השתנה בישראל. צוואת קורבנות השואה תרחף לעד מעל ראשינו, ועמלק לא יתעייף לעולם מלקום עלינו להורגנו. שלושים שנה. כאילו כלום. אבל מהי באמת צוואתו של אושוויץ? והאם בכלל אפשר לדבר באופן מוסרי על כזו? ואיך בכלל חזרה הישות התנ"כית הזו לכאן ועכשיו? או נכון יותר, מי החזיר אותה לכאן ועכשיו? כיצד כל זה מתיישב בתוך הרעיון הציוני? וכיצד מתקשרים אושוויץ, עמלק והרעיון הציוני עם הנאורות? עם המודרניזם? ועם הקפיטליזם המאוחר?

ד"ר משה צוקרמן, מרצה להיסטוריה ופילוסופיה של מדעי החברה והתרבות באוניברסיטת תל אביב, מאגד ב"חרושת הישראליות" מבחר תשובות, המשמשות כגלולת פיכחון אפקטיבית. מערכת ההיקשים, ששואבת את כוחה הפילוסופי מהרעיונות הבסיסיים של אסכולת פרנקפורט - קבוצה ניאו-מרקסיסטית שלקחה את מרקס ואנגלס לשדות מחקר חדשים כמו הפסיכולוגיה והתרבות - פותחת בניתוח קיסרי עולמות טאבו סגורים כמו "השואה", "הזהות היהודית", "הגמוניה אשכנזית", ומבצעת גם מהלכים חתרניים תחת נושאים כמיתוס השלום, מיתוס הביטחון, דת ומדינה, ועדתיות. להגיד שצוקרמן תופס את הישראליות במערומיה המוסריים זה חתיכת אנדרסטייטמנט. במובן מסוים הטקסטים שלו מתכווננים אל קביעה מוחלטת כי הישראליות אינה אפשרית. הדבק שמחזיק אותה חלש מדי. ומכיוון שהיא אינה אפשרית, דבקות פתולוגית בה מובילה בהכרח לפשעים נוראים מחוץ לקו הירוק, ולגזענות ואפליה בתוכו.