וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

בחור אנאלי בעולם דיגיטלי

אלון עוזיאל

27.7.2005 / 9:42

אלון עוזיאל בסך הכל בעד טריפ האסיד הנוסטלגי של אפקס טווין, למרות שממנו הוא מצפה שימציא שוב את הגלגל, לפחות

זהו זה. "Analord", סדרת ה-12 אינץ' של אפקס טווין, או AFX כפי שהוא נקרא בלייבל שלו ריפלקס, יצאה במלואה. פחות מחצי שנה, ויש לנו 11 תקליטים קצרים, 42 קטעים, כשלוש וחצי שעות של מוזיקה ובקיצור, כמות אסיד שמקבילה לצפיפות האוכלוסין בעזה.

אפקס טווין, פוליגון ווינדו, ריצ'רד די. ג'יימס תחת השמות הללו ואחרים הוא נחשב לאבי ה-IDM (מוזיקת דאנס אינטיליגנטית), הבריינדאנס, האינטליגנציה המלכותית או כל כינוי אחר שנדחף לו בשם תיאור מתנשא שקשור לפעילות מוחית (בהשוואה למוזיקת דאנס מטופשת, נניח?). לאחר שלוש שנים של רגיעה הוא חוזר אלינו בבום על קולי, ולשם שינוי, הבשורה הכי גדולה שלו היא שאין לו שום דבר חדש להגיד.

אחרי שחידש בלי סוף עם אסיד-טכנו, אמביינט-גליצ'י-אקספרימנטלי, דריל-אנד-בייס וסינרגיות אחרות, חוזר האמן שגר בטנק ונוהג בבנק (או שאולי זה היה ההפך?) אל ימי וורפ-ריפלקס העליזים של תחילת שנות ה-90', ומשחרר את אסופת "Analord" שנשמעת בדיוק כמו עוד חלק מסדרת ה-"Analogue Bubblebath" המעולה שהוציא במהלך אותן שנים. יש כאן אסיד אנלוגי (מכאן שם הסדרה) מרטיט ולרוב מרקיד, שנעשה אך ורק עם TB-303 וסינתיסייזרים אנלוגיים אחרים, במטרה להשיג סאונד וינטג'י מחוספס.

כמה שזה נשמע טוב, קשה להאמין שמר ג'יימס, שחדשנות ומרדנות תמיד היו הטיקט שלו, באמת ישב לו ב-2005 והחליט להקליט את כל הקטעים הללו. מדברים בלי סוף על העובדה שהאלקטרוניקה החכמה דורכת במקום, שאין לה לאן להתקדם ושהיא מיצתה עצמה, ולכן אומנים בולטים בתחום חוזרים למקורות, וסגנונות כמו אסיד פתאום צצים להם מחדש. לוק וייברט פלירטט עם אסיד באלבומו האחרון והלייבל Planet Mu מתכתב איתו בלי סוף, אך בניגוד לסדרת "Analord", הרטרו שלהם הגיע עם איזשהו טוויסט עכשווי, בעוד שאפקס "קיפינג איט ריל": 94' במלוא מובן השנה. מלודי, יפהפה ומרגש – אבל סביר שלא נעשה היום, אלא ישב במרתף מאובק קרוב ל-10 שנים.

לג'יימס מעולם לא היתה נפש של אומן מורעב. הוא רוצה להרוויח והוא יודע איך לעשות זאת. הוא מכר קטעים שלו לפרסומות, עשה רימיקסים לכל מי שהציע מזומן (אוסף הרימיקסים שלו קיבל את השם הציני "26 Mixes For Cash"), ועוד אחת מאגדות האפקס הממוחזרות לעייפה היא שלא אכפת לו להשליך לפח את הקטע המקורי שקיבל מחברת התקליטים, ולהגיש למזמינים את אחד הקטעים הישנים שלו ששכבו במגירה בתור "רימיקס".

אנאלורד קיטש

ועם הידע הזה שמאופסן בראש, אנחנו ניגשים לפרוייקט "אנאלורד" עם חששות מתעתעים. האם אלה קטעים חדשים באמת, או אולי אפקס טווין רק רצה לעשות קופה - ירד למחסן, שלף, מיין, בחר קטעים נבחרים ומצא את הדרך הכי זריזה לעשות בוכטה? אין סיבה להוציא אוסף משולש, כשיש לך מספיק מעריצים שייקנו 11 תקליטים שונים, שלא לדבר על כך ש-"Analord 10", שיצא ראשון בסדרה (בעולם שלו 10 מגיע לפני 1, לכו תתווכחו עם זה), נמכר בגרסה מהודרת ומוגבלת במחיר של 80 ליש"ט (!) ליחידה. אני בכלל לא מסוגל לדמיין כמה זה יהיה שווה בעוד 5 שנים.

בכל מקרה, יש ללא ספק בסדרה משהו מעבר לערך האספני. אף אחד בעולם הזה לא יודע להשתמש (יותר נכון, להתעלל) בסינתיסייזרים האנלוגיים כמו אפקס. המונים ניסו לחקות אותו, אבל הוא לנצח נשאר כמה רמות מעליהם. היכולת שלו לייצר מלודיות מרגשות בולטת לאורך כל הסדרה, וקטעים קצביים בטירוף, כמו "Fenixfunk 5" (מ"אנאלורד 10"), "W32.Aphex@mm" ("אנאלורד 2") או "Reunion 2" ("אנאלורד 5"), אמנם מיועדים לרחבת הריקודים, אך שימו אותם בווליום חזק כשאתם לבד בבית, ומיד תרגישו את הנהרות הרגשיים שיציפו לכם את הלב.

למרות הדבקות הכמעט אבסולוטית באסיד, ניתן לשמוע ניצוצות מצדדיו האחרים של אפקס. "Klopjob" ("אנאלורד 3"), מחזיר אותנו לצלילים המהפנטים של "Richard D. James Album", אלבום המופת של אפקס טווין מ-96', שהשפיעה בצורה ישירה על הסאונד האלקטרוני שמזוהה עם "Kid A" של רדיוהד; "SteppingFilter 101" מהפרק הראשון הוא קטע מקסים שיכול להשתלב בשלמות בכל אלבום של גלובל גון, וכמעט כל שאר הקטעים באותו הפרק מחזירים אותנו אל אלבומי האמביינט, "Selected Ambient Works", שהוציא הבחור בין 93' ל-94'.

את הצלילים השבורים והקשים של "Come To Daddy" ו-"Drukqs" המאוחר, כמעט ואי אפשר לשמוע באף אחד מן הפרקים השונים, וחבל. אולי הסדרה מכריזה על כך שאפקס טווין, כמו שהכרנו אותו, כבר לא יחזור. ריצ'רד די. ג'יימס ניקה את הבית מכל הישן, רוקן את המחסן המעופש בכדי לשים את השלב הזה מאחוריו. האלקטרוניקה כבר לא מחדשת? אפקס טווין כבר היה שם בעבר כדי להראות לכולם איך פורצים דרכים חדשות. אולי זה כבר לא ריאלי לקוות, אבל כולי תקווה שסדרת "Analord" היא המיחזור שלפני הסערה, וריצ'ארד ג'יימס, בשם כזה או אחר, יפתיע אותנו בפעם האלף וילמד אותנו עוד כמה דברים על אלקטרוניקה שאנחנו עוד לא יודעים.

AFX, "Analord 01-11" (יבוא, Rephlex)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully