סיפור אהבה הומו-ארוטי

      חמש מאות גרם, סיפורים קצרים מאוד לסוף השבוע. מילים של אסף גברון, קווים של רענן אליזוב. סיפור 30

      אסף גברון, רענן אליזוב

      למה הומואים נחשבים בעלי טעם טוב? תהה הרצל ההומו כשישב מול סדרת הטלוויזיה "טאץ' עליז לסטרייט שמעיז". הוא שנא, למשל, את טעמו של ההומו שהלביש את הסטרייט בפרק שהוא ראה. קודם כל, מה שהוא לבש היה מזעזע. ושנית, מה שהוא נתן לסטרייט ללבוש, חולצה שכתוב עליה "הארדקור", היה מזעזע גם כן. הוא שאל את בן זוגו אורי, "למה הומואים נחשבים בעלי טעם טוב?" ואורי לא ידע לענות לו. "אתה רומז שאין לי טעם טוב?" הוא ענה לבסוף. "ברור שיש לך טעם טוב, בחרת אותי" אמר הרצל, "אבל מאיפה המיתוס הזה?" "נכון", הסכים אורי, "הגבעטרון למשל, איזה זבל של מוזיקה".
      הם שתקו במשך כמה דקות, והביטו בסדרה. הרצל, על הספה, ליטף את גור הגולדן רטריבר שלהם, סילבסטר. אורי, על הכורסא במאונך אליו הביט אלכסונית בטלוויזיה.

      "משעמם," אמר הרצל כשיצאה התכנית לפרסומות.
      "זוועה," הוסיף אורי.
      "לכבות?" שאל הרצל.
      "כבה," החליט אורי.

      להרצל תמיד היה קיסם בפה. הוא אהב קיסמים מאז שהוא זכר את עצמו אבל לסוג הקיסמים הנוכחי שלו הוא התמכר בנסיעה לאחרונה לארצות הברית. מדובר בקיסמי פלסטיק שצידם האחד חד והשני מברשתי. מה שמצוין בסוג הקיסמים הזה, הוא שהם מחזיקים ימים. שלא כמו קיסמי העץ, שנשברים תוך עשרים וחמש שניות עד ארבע דקות ארבעים, הפלסטיק לא יודע להישבר. שנית, יש בו גמישות מסוימת, כך שבעזרת שיניך אתה יכול להשטיח את הקיסם ולעזור לו לחדור במעברים הצרים יותר שבין שיניך. בשנה האחרונה, מאז גילה אותם בניו-יורק, קשה לראות את הרצל בלי קיסם פלסטיק לבן או תכול בין שיניו. כל מי שנוסע לניו יורק, ומי לא נוסע, מצטווה לחזור עם שתי קופסאות. מכיוון שקופסא יכולה להחזיק מעמד כמה חודשים טובים, יש בידו כבר אספקה לשנים.

      תמיד כשהם התווכחו, אורי תהה מה יהיה עם הקיסם התמידי הזה בין שיניו של הרצל ובעיקר הוא תהה מה הרצל יעשה אם תיפול לו שן. פעם, באמצע ריב לוהט במיוחד (הרצל כרגיל התלונן שהוא מבשל ומנקה תמיד, ואורי כרגיל הזכיר שהוא עושה כביסה וגם עובד יותר קשה), אורי העלה את הסוגייה. הרצל ענה, "טוב, כל השיניים לא ייפלו ביחד נכון? אל תשכח שמספיקות שתי שיניים צמודות כדי להכניס את הקיסם לשימוש".

      אורי מצידו היה אובססיבי להשתתפות בהגרלות. לא חיש-גד, לוטו או טוטו (למרות שאהב כדורגל ואהד את בית"ר ירושלים מנעוריו), אלא המבצעים שמפרסמים בעיתונים, בטלוויזיה או ברדיו. למשל שאלון שבין ממלאיו יוגרל סופשבוע בפריז, או הצבעה לתכנית טלוויזיה, כשבין המצביעים יוגרלו מכשירי טלוויזיה 32 אינץ', או מכוניות, כסף, חודש קניות בסופר, ובעיקר חופשות, חופשות, חופשות. אורי גם תמיד שמח להשתתף בסקרים טלפוניים, כשאלה נפלו ברנדומאליות הטבעית שלהם על מספר הטלפון של הרצל ואורי כחמש-שש פעמים בשנה. הרצל שאל אותו פעם למה, ואחרי מחשבה הוא ענה שמשלושה טעמים: ראשית, כדי לתת פידבק כן, ובכך לעזור לחברה לשפר את המוצר; שנית, כדי לעזור לטלפן או הטלפנית שכמעט כולם מנתקים להם בפרצוף ואולי הם בכלל מרוויחים פר שיחות מלאות; שלישית, דרך השאלות הוא לומד על עצמו, על טעמיו ומנהגיו, והוא נהנה מכך שמישהו מתעניין בטעמיו ודיעותיו.

      אחרי שהרצל כיבה את הטלוויזיה שאל אותו אורי אם בא לו טאץ' עליז. הרצל פרץ בצחוק. אורי קם וישב לידו על הספה, מהצד השני של סילבסטר. הרצל ליטף את ראשו של אורי וקירב אותו אל שפתיו. אורי הסיט את קיסם הפלסטיק הגמיש בין שיניו של הרצל שניות לפני ששפתיהם נפגשו, תנועה שכבר היה מורגל בה היטב.

      טרם התפרסמו תגובות

      הוסף תגובה חדשה

      בשליחת תגובה אני מסכים/ה
        לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

        התרעות פיקוד העורף

          walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully