גטו סופרסטאר

לאחד מחברי הקרובים יש בבית תמונה ממוסגרת של אול' דירטי באסטרד, כשפרצופו ממוקם בתוך ראשו של הרבי מלובביץ'. כזה היה הראפר הזה, שהגדיר מחדש את המילה "אקסצנטרי", יצור מוזר בעיני רוב העולם, אבל גורו וקדוש למאמיניו. הואי נולד כראסל ג'ונס, אבל היה ידוע גם כביג בייבי ג'יזס, אוסיירוס, דירט מק'גירט ועוד כינויים שהמציא לעצמו, אבל בעיקר כ-ODB. הוא היה ליצן החצר של הוו טאנג קלאן, אנסמבל ההארד-קור ראפ האמריקאי החשוב ביותר של שנות התשעים, שלמרבה הצער איבד מעוצמתו בשנים האחרונות.

בזמן שאת הוו טאנג הרכיבו ראפרים חמורי סבר ומונוטוניים למדי כמו רייקון, גוסטפייס קילה וג'יזה, היו אלה מתוד-מן ודירטי שהפכו את העניין לססגוני בהרבה. מתוד הוא להטוטן סקסי של מילים. דירטי היה פשוט חיית גסויות מזוהמת, שירקה טקסטים מטונפים על זיונים ונשים באינטונציה של חולה נפש, שהרגע נכבל בדרך לאשפוז.

בחייו הספיק להוציא שני אלבומים. הראשון, "Return To The 36th Chambers: The Dirty Version" - יצא ב-95' והיה טוטלי. חוויה לא קלה ומאד מבדרת להאזנה של הטירוף המוחלט והמזוקק של דירטי, עם מינימום איזון מחברי הוו. השני, "Nigga Please", יצא ב-99' ונשמע פחות מרשים בזמנו. עכשיו, כתשעה חודשים אחרי מותו העצוב בגיל 35, יוצא לו אוסף סולו ראשון.

קשה לומר שנעשתה פה עבודת איסוף מרשימה. רוב התקליט מורכב משני האלבומים ההם ובעיקר מהשני. אבל, בהחלט נעשתה פה עבודת עריכה, שהופכת אותו לתקליט הנגיש והאזין ביותר של ODB, תוך הבלטה של הקטעים שהפיקו לו הנפטונז, שאז עוד לא היו שם ידוע ולוהט כמו היום. "Got Your Money", הלהיט הענק שלו עם קליס, ו"רקוגנייז" עם פארל ווילאמס וצ'אד הוגו, נשמעים חמים מתמיד.

האלבום כולל גם את הרמיקס המצחיק בהשתתפותו ל"פנטזי" של בת כיתתו לשעבר, מריה קארי, ואת "גטו סופרסטאר" ההיסטרי עד היום, יחד עם פראז מהפוג'יז ומיה. ההארדקור מתאזן פה עם הפופ, ולמרות שהיה אפשר להתאמץ ולהשחיל לכאן עוד כמה שיתופי פעולה שלו עם אמנים אחרים, מדובר בהזדמנות לא רעה להתוודע לאישיות חד פעמית ואחד הקולות המופלאים בתולדות הראפ.

אול' דירטי באסטרד, "The Definitive Ol' Dirty Bastard Story" (הד ארצי, Elektra)