בלי שאכטות לפני

ראשית יש לפתוח ולהבהיר כי לא בביקורת קולנוע עסקינן. זאת כיוון ש"בליפ" הוא לא ממש קולנוע, בטח שלא יצירת אמנות מסוג שהוא. בסך הכל מדובר בסרט לימודי, שנסיונותיו להיראות משודרג ומאגניב לסירוגין ומאמציו לשמור על פאסון של ווירדיות עדכנית, לא עומדים לזכותו. אם כי ככל הנראה יש לציין את הצעד השיווקי הגאוני שעשו מפיציו כשבנו לו תדמית של סרט סטלנים הזוי כשלמעשה מדובר בסרט על פיזיקה, מטאפיזיקה וחבריהם הלא פשוטים. הרי מי מכם היה טורח להפקיד את שתי אונותיו המיוזעות דווקא באולם הקולנוע הקרוב לביתכם המציע מבט, חינני ככל שיהיה, על מכאניקת הקוואנטים, סביר שאף לא אחד.

על מנת להקל על הצופה הישראלי לעכל את "בליפ" אולי כדאי להציג אותו כגרסא מתקדמת ל"החיים". אותה סדרת אנימציה מיתולוגית שהעניקה פנים חדשות ובלתי נשכחות למושג כדוריות דם והכניסה את הג'ינג'י מ"היה היה" גם לפנתאון הביולוגי. באמצעות סדרה של ראשים מדברים מקבל ההדיוט המצוי, ולצורך העניין אני בהחלט עונה על ההגדרה, הסבר בסיסי ופשטני על השימוש במטאפיזיקה וביולוגיה בניסיון להסביר למה בעצם אנחנו כאן, מהי בעצם המציאות אם בכלל ואיך אפשר להפוך את כל החוויות האלה למשהו שממש שיהיה נחמד לכתוב עליו הביתה.

חוץ ממדענים, פיזיקאים, פסיכולוגים ותיאולוגים, מככב גם סיפור קטנטן שתפקידו להמחיש לנו את כל כמות המידע המוטחת בפרצופינו. הסיפור שמציב במרכזו צלמת חרשת המחפשת לעצמה חיים טובים יותר (מרלי מטלין – "ילדים חורגים לאלוהים"), הוא מטופש למדי ועקום למראה אבל אפקטיבי בהבהרת המשפטים המורכבים הרבים שנזרקים לחלל האוויר. וכן, מדובר בסרט שמצריך ריכוז רב. רב!

להוציא ידע כללי שייפה את יכולותיכם בניהול שיחת סמול טוק, מספק הסרט אלמנט מעניין נוסף. הוא עשוי לפתוח את ראשם של הספקנים שבצופים, ושוב, אני נאלצת לענות גם על ההגדרה הזאת, לממבו ג'מבו רוחני באווירת – אתה יוצר לעצמך את חייך והם יהיו מה שתעשה מהם. אני לכשעצמי בחורה מאוד אנטי רוחנית, המתנגדת בתוקף לכל שאנטי שמציע לי למצוא את האושר באמצעות ויפסאנה, יוגה, מכירת הפרארי שלי וכיוב'. ואז הגיע "בליפ". ואת כל הקשקשת הרוחנית שביום יום זוכה אצלי לבוז מנומק היטב, תלה באילנות כל כך גבוהים, עד שה-60 שקיבלתי בבגרות הפנימית בפיזיקה לא עמדו לי על מנת לטפס עליהם. רוצה לומר, מכאניקת הקוואנטים - לא מה שחשבתם.

בסך הכל מדובר בסרט מעניין לאנשים שלא מבינים דבר וחצי דבר בכל הנוגע לפיזיקה למתחילים. הוא מציע פיתרונות חילוניים ומעניינים מאוד ללבטים תיאולוגים, לתחושת היעדר המשמעות, ולרגע בו אני מסתכלת במראה וחושבת שאני שמנה. "אל תחשבו על דברים, תחשבו על אפשרויות" – ואת זה אמר פרופסור לפיזיקה, נשבעת!