וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

אוליב, You're Not Alone

רונן ארבל

2.8.2005 / 15:11

פינה של רגעים בפופ. קלאסיקה על-זמנית או באסה מיותרת מפח הזבל? והפעם "You're Not Alone" של אוליב

למרות שמדובר בשיר יפהפה, במשך שנים לא יכולתי לסבול את "Under the Milky Way" של הצ'רץ'. ההתעללות האינטנסיבית שעבר מצד עורכים מוזיקליים בגלי צה"ל בתחילת שנות התשעים, שכללו אותו בכל תוכנית של "לא רוצים לישון" יצרה בי אדישות נוכח היופי הגולמי שבו, והפכה אותו באוזני לעוד גיבוב של צלילים, שבמקרה הטוב הסתיימה בהתעלמות מפוהקת, ובמקרה הרע גרמה לי לכבות את הרדיו. כך חלפו להן שנים עד שהגיע הבמאי ריצ'ארד קלי, הכניס את "Under the Milky Way" לסצנה בתוך "דוני דארקו" שלו, אולי הסרט החשוב של העשור, וטען את השיר במשמעות חדשה. בסצנה יורדים דוני וגרטשן (חברתו) מחדר השינה, לאחר ששכבו בפעם הראשונה. הם אוחזים זה בידה של זו, ולמרות שמסביבם ישנה מסיבת האלווין סוערת, ניתן להבחין כי הם מבודדים ביקום עצמאי. הסצנה המצמררת הזו, שגרמה לי לראשונה בחיי להתרגש משיר שעד אותו רגע היה מיינסטרימי מדי גם עבור יאיר לפיד, היא דוגמה מוחשית למהות ההזרה. הזרה היא אמצעי ספרותי במקור, שנועד לנטוע מחדש משמעות במה שכבר הפך לבנאלי (או במילות מנסחי מניפסט הגשטאלט "לגרום לדייג לשמוע מחדש את רעש הגלים").

הרומן שלי עם "You're Not Alone" של אוליב, הוא סיפור דומה. כשיצא לראשונה ב-1995, כשאני בדיוק סיימתי שמירה ואמיר אשר פתח איתו תוכנית של "מדינה בדרך", הוא היה כל מה שיכולתי לרצות משיר. בהברקה חד פעמית הצליחו אוליב לסנתז את שני הסגנונות האלקטרוניים האופנתיים של התקופה - טריפ הופ ודראם אנ'בייס אוורירי. בניגוד הסינמטיות של פורטיסהד, הכבדות הבלוזית של טריקי ותכנותי הביט הכאוטיים של גולדי, "You're Not Alone" של אוליב היה סורבה לימון מרענן; שיר קליט שמשתמש בטרנדיות כאמצעי ולא כמטרה (באותה מידה למשל, הוא יכל להיות אקוסטי ועדיין להיות המנון). את הערך המוסף קיבל השיר דווקא מכיוון המלים, בדומה ל"אינר סיטי לייף" של גולדי, שלמצמוץ קל היה נדמה כאחיו האובד (וההארדקוריסטי יותר). למרות שבמבט לאחור ברור שרות אלן בויל, הזמרת של אוליב, מחקה את המניירות של טרייסי תורן מאווריתינג באט דה גירל, בזמן אמת היא נשמעה אותנטית. ההגשה שלה, לטקסט שנוסך אופטימיות זהירה מלווה במלנכוליה קלה, מצליחה ליצור בשיר פופיות שהופכת אותו לעל זמני, למרות הארעיות הסגנונית שלו.

השיר הפך ללהיט רדיו ענק בארץ, ושנה מאוחר יותר הפך גם ללהיט ענק בבריטניה (קצת כמו עם "קריפ" של רדיוהד), שאפילו טיפס למקום הראשון במצעד, וגרר אחריו עוד גל השמעות עצום. כאן גם הגיעה הבעיה הגדולה שלי עם "You're Not Alone" - הוא הפך לכל כך מאוס עד שהקסם שלו פג, וכל אותם זיכרונות שהבטיחו לי שאני, ה-M16 והקיטבג שלי לא לבד, התאיידו לתוך הפלייליסט. זו בערך היתה גם הגישה שלי כלפי השיר עד השבוע האחרון, אלא שאז, שנייה לפני שהתחלתי לכתוש את אוליב, קרתה אותה הזרה מופלאה. תוך יממה אחת בלבד איבדתי את הסלולארי, הקריירה שלי עומדת על כרעי תרנגולת, התכסחתי קשות עם כל המשפחה וחברה שלי לשעבר קראה לי "חתיכת אפס". ניגשתי למדף התקליטים שלי ושלפתי משם את הסינגל של "You're Not Alone". כשהנחתי את המחט ושמעתי את החרכים הקטנים על הויניל. עוד לפני שבכלל התחילו הצלילים כבר זלגו לי דמעות, וכשנכנסו האקורדים הראשונים של הקלידים, הייתי הרוס. איזה שיר גדול.

אוליב, “You're Not Alone" - קלאסה

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully