הנסיך הארי

אמנם השקת הספר "הארי פוטר והנסיך חצוי הדם" (שם זמני) הייתה ממוסחרת עד לעייפה, אך עם כל הציניות עדיין ישנה סיבה אחת עיקרית ומרכזית לציפייה הבלתי נסבלת לבואו של הספר השישי, לפחד הטורד שאחז בקוראים מפני המוות הצפוי של אחת הדמויות, להיסטריה הקשה שאחזה במעריצים ולריגוש העז שמתלווה לפתיחת העמוד הראשון בספר השישי. רולינג, עד עתה, מעולם לא אכזבה.

רולינג הקפידה היטב, לאורך שמונה השנים שחלפו מאז צאת הספר הראשון, על יכולתה המרשימה לספר סיפורים קסומים, על תנופתה הנרטיבית הסוחפת, על בניית דמויות בהן אתה יכול להתאהב בשנייה, על התבגרותן המלאה והמרשימה עם התקדמות הסדרה ובעיקר על עיצוב עולם עשיר בפרטים באופן שנון, מלא הומור ועשיר בדקויות. אך יותר מכך, עם כל ספר שהוציאה, רולינג הלכה והשתבחה. מספר ילדים קסום ותמים למדי הפכה סדרת הארי פוטר למיתולוגיה אפלה וקודרת על מאבק הירואי וסיזיפי במהות הרשע האמורפית שלא תובס כליל לעולם. ועם כל פרק נוסף בעלילותיו של הארי פוטר צמח והסתעף העולם אותו טוותה רולינג, המיתולוגיה הלכה והעמיקה ונהפכה לקשה יותר, פסימית יותר ומורכבת יותר.

הספר השישי נפתח כמעט כהמשך ישיר לסיומו של הקודם: עם שובו של וולדרמורט, נאמניו המתועבים מתאגדים סביבו והמלחמה מתגברת וגובה מחיר כבד וקורבנות איומים מקוסמים ומוגלגים כאחד. באופן חריג כמעט מכול שאר ספרי הסדרה, הפרקים הראשונים בספר אינם מתמקדים בהארי עצמו, אלא מתווים את המאורעות מסביב שיעצבו את גורלו. עם סיום הספר החמישי, עם מותו של סיריוס והשלכת חלק מאוכלי המוות לאזקאבאן וביניהם אביו של דראקו מאלפוי, מגיעה אימו של מאלפוי לסנייפ בבקשת עזרה. סנייפ, שבהוראתו של דמבלדור, הפך לסוכן כפול, מקבל על עצמו שבועה שאותה לא ניתן להפר: לעזור לדראקו במילוי משימה אכזרית שהטיל עליו וולדרמורט. פרק זה מהווה את תחילתו של המתח טורד המנוחה שייסר את הקורא לאורך התקדמותו בספר ואחת העלילות המרכזיות בסאגה: נאמנותו המוטלת בספק של סנייפ, שמקבל השנה את משרת ההוראה של הלחימה כנגד אמנויות האופל.

לאחר סטייה זו בעלילה, חוזרת רולינג לתבנית המוכרת. הארי סובל אצל דודיו הנוראיים, דמבלדור מצילו ומעבירו למשפחת וויזלי, החבורה חוזרת להוגוורטס בצל הסדרי אבטחה כבדים, רוחות המלחמה וגם רוחות התשוקה שממשיכות לנשב בין רון והרמיוני ובין הארי וג'יני וויזלי, שמתגלה לאורך הספר כאחת הדמויות היותר מוצלחות שידעה הסדרה. במקביל לשיעורים המתקדמים של החבורה וכניסתן של דמויות חדשות לעלילה, התנקשויות מסתוריות ופציעות מחרידות מאיימות על המשך פתיחתו של הוגוורטס ועל חיי הלומדים בו.

כאן למעשה טמונה אחת מבעיותיו של הספר. עד אמצע הספר נדמה שרולינג חוששת מדי לוותר על המבנה שאותו שכללה והספר לוקה בחוסר תנופה. בתחילה הכול נדמה מוכר וצפוי מדי, ולרגע נראה כי רולינג חוששת להפתיע את מעריציה. אחרי הספרים קודמים, שכללו צעדים נועזים כדוגמת גילויי אלימות קשה, טשטוש גבולות נרחב בין ישויות ה"טוב" וה"רע" (ודי לדולורס אומברידג' ברמיזא) והתפתחות ניכרת של צד אפל וכוחני בהארי עצמו, נדמה שרולינג מבקשת לעצב מחדש את הארי פוטר כדמות גיבור קלאסית ומושלמת, ובכך מוותרת מעט על מורכבות העלילה ושלמותן האנושית, ועל כן הפגומה, של הדמויות הראשיות. כמו כן, בניגוד לרביעיית הספרים הראשונה, שעלילתם התאפיינה באריגה מדוקדקת ומהודקת של כל פרטי פרטיהם יחדיו, הספר השישי מפוזר מעט וכולל קטעים רבים שנדמים כמיותרים וחוזרים על עצמם ללא צורך אמיתי.

החדשות הטובות הן שהפגמים נעלמים אט אט עם השקיעה אל תוך הספר ובמיוחד עם מאתיים העמודים האחרונים, בהם נכנסת רולינג במיטב המסורת להילוך חמישי, לא עוצרת באדום וסוחפת עימה את הקורא למסע מטלטל. גם החששות לשלמות היתר של הארי נעלמת עם אחד מקווי העלילה המרתקים ביותר בספר בפרט ובסדרה בכלל: התחקותם של דמבלדור והארי אחרי תולדותיו של וולדרמורט בניסיון למצוא דרך להשמידו. מהלך מבריק זה מאפשר לרולינג להמשיך ולעצב את הדמיון הקודר והמערער בין הארי לוולדרמורט ומעניק למי ש"אין לנקוב בשמו" מימד אנושי ומורכב. בשלב זה מתגלה חשיבותו הגדולה של הספר השישי כחולייה שמחברת בין דמותו התמימה והצעירה של הארי לבגרותה המפוכחת והמורבידית. סיומו הטראגי של הספר אמנם אינו מרפה זמן רב אחרי סגירת הספר, אך יש להוריד את הכובע בפני רולינג על האומץ שבו הכינה את הקרקע לשלב המתבקש מאופי הסדרה ובו יתמודד הארי לבדו ובעצמו, גיבור בעל כורחו, כנגד אויבו הגדול, המשמש בו בזמן כניגודו ומשלימו.

כיאה לכל סדרה משובחת, ההתייחסות כיום לכל אחד מפרקי סאגת הארי פוטר היא כפולה: מצד אחד כמעט כל אחד מהספרים עומד בפני עצמו כיצירה שלמה, ומצד שני לא ניתן להתייחס אליהם במבודד מסיפור-העל שמקשר בין כולם: מאבקו של הארי פוטר באיש שרצח את הוריו ומאיים בשנית להחריב את עולמו ולמעשה מהווה את המאבק המתמיד, החיצוני והפנימי כאחד בין הטוב לרע, בין היכולת לאהוב לבין אטימות מוחלטת ושנאה כלפי הזולת. בשני מובנים אלו, ולמרות פגמיו, עומד "הארי פוטר והנסיך חצוי הדם" במבחן. כיצירה עצמאית וכהמשך המצופה של הסדרה, הספר השישי מהווה עליית מדרגה כואבת, פסימית, בודדה וטרגית במיוחד אל העימות האלים והכואב הממתין לקוראי הסדרה עם פרסום הספר השביעי והאחרון שיחתום את העלילה המסועפת אותה טוותה רולינג בכישרון כה רב.

הארי פוטר והנסיך חצוי הדם יצא בחנוכה, דצמבר 2005, בהוצאת ספרי עליית הגג בשיתוף ידיעות אחרונות