במדינה שבה חדשות מושמעות בתדירות של אחת לחצי שעה במשך כל שעות היום, אין פלא שתכניות אקטואליה פאנליסטיות הן הכרח אצל כל ערוץ טלוויזיה שמכבד את עצמו. אם נודה על האמת, היה בזה יותר משמץ של חינניות כשהקונספט הפציע ולא היה טבעי יותר ממעגל שבו, באיצטלה של דיונים בסוגיות "הבוערות", מתגוששים בצוותא ילדים מוכי גורל וכל מיני אתנחתות קומיות כמו זונות לשעבר, דוגמניות וחברי כנסת שהבינו שהמבולקה הזאת יכולה להועיל מאד ביום הבחירות.
די מהר הפך השטיק הזה שווה באיכותו לערכו הטלוויזיוני היחיד, כלומר הרייטינגי. למרות הרצינות התהומית שכביכול מאפיינת אותן, המשתתפים הכבודים - פוליטיקאים, אקדמאים או לוחמים במיל' - מעולם לא נדרשו לעניין שלשמו, לכאורה ורק לכאורה, הגיעו. בדרך כלל, במסווה של דיון, שיצא מפרופורציות בעת סערת רגשות עזה, הם גייסו את כל כובד משקלם המקצועי/ בידורי/ אייטמיסטי כדי להכנס אחד בשני אל מול פניהם המשתוממות והאנינות למדי של הצופים. מנחה טוב נמדד, לפיכך, ביכולתו לאבד את השליטה באולפן בדיוק כשאחד הפאנליסטים משך בשערותיו של רעהו.
אם פעם תכניות כאלו יכלו להצמיח כוכבים פוליטים כמו טומי לפיד, הרי שכיום הן לא מלהיבות אפילו את משתתפיהן. במיוחד לאור העובדה שתכניות רבות עברו למתכונת שידורים מיוחדת לקראת האתם-יודעים-מה. ההתנתקות הגבירה את יצר האקטואליזם שמספק לקברניטי הטלוויזיה עוד קצת פסק זמן מאיזושהי השקעה יצירתית, ובכל עיתון או תחנת רדיו או מהדורת חדשות יש פרשנים בכירים שעושים את אותה עבודה בדיוק. בשונה מהפאנליסטים הלא מקצועיים, הם עושים זאת באופן הרבה יותר רהוט ומעניין.
אם כבר אוננות, שיהיה פורנו
אבל לא זה מה שיפריע לערוץ 10 (החדש והבועט) לעוט על המציאות המשעממת בצעדים אנכרוניסטים יותר מהטלוויזיה הממלכתית בשנות ה- 70, ולהנפיק את "הזירה" עם דן מרגלית (אביה המיתולוגי של פופוליטיקה) על תקן מבוגר אחראי באולפן, מינוס האתנחתא הקומית ויאללה מכות. כאילו שזה מה שהעגל הציבורי דורש לינוק. אמש, האמת שמאחורי הפורמאט ב- 99 אגורות במבצע נחשפה במלוא כיעורה. פה ושם נעשו נסיונות לשליפת ציפורניים, אבל רוב הזמן התכנית התנהלה בעצלתיים עד שנדמה היה כי כל רגע יזדגגו עיניהם של המשתתפים והם יפלו אפיים בנחירות קורעות לב. אם מישהו מפקפק במטרה לשמה הגיעו הפאנליסטים, די היה לשמוע את השיחה שהתנהלה ברגע שהכתוביות החלו לעלות. אחד הפאנליסטים קבל בפני מרגלית על כך ש"הבטחת זירה, אני לא מבין, לא יצא מזה קרב", ואחר ענה לו ש"בדרך כלל אנחנו די מרגיזים אחד את השני". אכן, שיא פאתטי חדש נשבר.
למרות שמרגלית היה מוכן להשאר שם עוד שעתיים, קברניטי הטלוויזיה מכל הערוצים חייבים לשמוע את האמת: עייפנו מתכניות הפאנל מוכות העובש הללו. העגל, כלומר אנחנו, כבר מזמן התבגר וראה טוב מזה. הדבר האחרון שהציבור נזקק לו בערב, שבת או לא, זה כמה מומחים אנונימיים שטרם נשזפו באור המצלמות, שמנהלים בינם לבין עצמם שיח דאחקיונרי של חירשים במטרה לעצבן זה את זה כמו מדובר היה בתראפיה קבוצתית. אנחנו לא חברים של מסעודה וגם לא קרובי משפחה, והגיע הזמן שתפנימו שגם אנחנו כבר יודעים שאין שום קשר בין מה שאתם מריצים לנו על המסך לבין סדר יום, או כלבי שמירה דמוקרטים. זה רק אוננות עצמית ודלת תקציבים במסווה של הפקת מקור. אנא מכם, הפסיקו זאת. עם כל הכבוד למשתתפים מיוחסי התארים, יש כמה אנשים שקצת יותר מעניין לראות אותם מביאים ביד.