אמריקן איידול

נתחיל בכך שבלי הנירוונה שהגיע אליה מישאניה(!) קירקילן כמתופף, חצי הגמר השני של כוכב נולד לא היה ממש מעניין, ולא שווה מאמר בוואלה! תרבות, גם לא בביטאון עובדי רשת בתי האבות "משען". כרגיל, אנחנו כאן מכוח האינרציה, מתקדמים, כמו התכנית, על מנוע עמוס באדי נינט. המקלדת שלי עוד מחברת מפעם לפעם לבדה את הצירוף ס-ק-ע-ת. ככה, סתם. אבל תלונות לחוד ומציאות לחוד. ולמציאות שלנו קוראים שיר ביטון, ע"ע פיהוק, מיכאל קירקילן, ע"ע בדיחה ואוהד אלישע, ע"ע מסור (רבי טרפון היה אומר גם חרמש. ואז נטרף).

בקפיצה למאבק על המקום הנוסף, דו הקרב המזורז בצהרי הלילה בערבות שבין פתח תקוה לדימונה היה מרתק אמנם ומקדם מתח גבוה, אך גם סימן לחולי נוסף בתוכנית. הדר עוזרי, היפה בנשים, הכובשת בבנות, המרתקת בנערות, ושיר ביטון (ע"ע פיהוק), שלפו את הקאנונים הכבדים שלהן – "אהבה" לבית דניאל סלומון ו"שבחי ירושלים" לבית אבא עוזרי, ובכך מעין קבעו פלייליסט עונתי שחוק ומעצבן. יחד עם זה שהוכנס לראשונה שיר באנגלית כמו "Smells Like Teen Spirit", בכלל הרגשנו קובלנץ. ביטון ניצחה וקבעה את תמונת הגמר הגרוע בתולדות התכנית. גמר, שייערך בתוך אנטנה סלולרית, ובו יופיעו שלושה צעירים נחמדים שכוכבות שלמה, כזו שטמירה ירדני מפנטזת עליה במספרים, חוזים ורינגטונים, רחוקה מלהיות להם.

ה-15 באוגוסט ייזכר ללא ספק כיום ההתנתקות מאוהד אלישע, אחד מעוולות העונה הזאת שהובאה עד הלום בחסותכם (או נכון יותר, בחסותכן): ה-SMSניקים החירשים אל מול עיני השקד הגדולות והיפות שלו, עיקול הגבות השובה והבלורית הסקעתו-מויאלית. לאלישע, מסתבר, יש "שבחי ירושלים" משלו, שממש כמו עוזרי, בו הוא כמעט ולא נופל. "תנו לגדול בשקט" זכה לטיפול עדין יחסית מצד הצפרדעון החתיכי, וגם לעיבוד עשיר ומדויק מצד מיטלמן ושות'. אך לקראת סופו של השיר, כמתבקש, פרץ אלישע מהתבנית המרוסנת וזייף בחדווה לכל כיוון אפשרי. במשימה שהוטלה עליו – ביצוע "אדון הסליחות" עם תזמורת אנדלוסית, הוא נראה כמי שנשלח לבמה בשמחה משפחתית, לשבת עם החברים של אבא וכל זה כדי לשמח איזו סבתא זקנה. "חטאנו לפניך, רחם עלינו", שר אלישע, ואלוקי התבונה שלכם נענה וסוף-סוף העיף אותו, מאה שלבים מאוחר מידי.

שיר ביטון בחרה לפתוח דווקא עם נאום לאומה, ממש כמו רוה"מ. ובמחווה דימונאית הובא הצ'ילבה שלומי סבן ללוותה בקולות, כשלידו מביט עליה הקצין המיניאטורי שלה, רוטברד. אחרי שצביקה השתיק את מלמוליה על השנה הקשה שעברה עליה, נתנה ביטון בשיר נשכח של רבקה זוהר. נכון, היא הייתה טובה. שירה מדויקת עם קמצוץ ריגוש, שנאמר – בטוב טעם. אפילו את עצתנו לגבי פיזור השיער היא קיבלה. גם את המשימה עם "רק החיים" של לאה שבת היא ביצעה בהצלחה, למרות הניגוד בין שמלת הקסטרו שלה וגרדרובת 'בוטיק רינה' שהקיפה אותה בחסות הכושיות העבריות וצעקות ה"Yeah shir!, Allright!!". אבל גם אם ביטון תכבוש את הגמר, איש לא יזכור אותה בעוד חודשיים. תסמונת מויאל, בממד מכופל.

המנצח הגדול של הערב, קורט קירקילן, עשה מעשה נינט ובחר בשיר של היהודים. שחזור קורותיו של קירקילן לאורך דקותיים הראה לנו בדיוק איך הופך קוקון של נער מתוק ומבויש, מחוצ'קן וקצת שמנמן, עם מבטא כבד והמון אהבה לשירה, לפרפר פלסטיקי משווק היטב, מרופד במייק אפ, ג'ל בשיער ובגדי קסטרו, החולק את סבתו עם זכיינית ערוץ 2. קירקילן נתן ביצוע מלא עוצמה לשיר, וגם במשימה, לנירוונה, אך היה נשמע מגוחך מעט בניסיון לחקות את גוון השירה הפטרוברי ואת המחוות הקובייניות. בשני השירים שוב התפרצו שיירי המבטא המנסים להתחבא, כנוער כהנא המסתער על גדרות גוש קטיף. קירקילן עשוי לנצח ולהיות הסיפור הגדול של העונה, זה נכון. אבל מישאניה(!), אל תיתן לאף אחד לעשות ממך מה שאתה לא. ועם כל הכבוד, אתה אף פעם לא תזיין את קורטני לאב.

ושימו לב: מיכאל קירקילן הוא האשכנזי הראשון בגמר כוכב נולד. סוג של אפליה מתקנת.