שאון שווייצרי

תיקון היסטורי, מסתבר, הוא אקט פופולרי לא רק בקרב ועדי עובדים וממשלות, אלא גם בקרב חברות תקליטים. בשנים האחרונות ראינו כיצד שולות אלה האחרונות מוזיקאים הפועלים מתחת למכ"ם של התעשייה, מגדירות אותם מחדש ומכתירות אותם כנביאי ז'אנרים למיניהם. אבל גם בשנים של אינפלציה גואה בתחום התיקונים מונחתת על ראשינו מעת לעת בשורה מצליפת אוזניים. זה המקרה של ההרכב השווייצרי Die Welttraumforscher (חוקרי-החלום-העולמי), הפרויקט של כריסטיאן פפלוגר, הזוכה לטיפול 10,000 מידי הלייבל האלטרנטיבי הגרמני השוקק Staubgold.

החברים לבית Staubgold – ובראשם עורך האוסף, טים טצנר – התיישבו על הקטלוג העמוס של ההרכב, מיינו, זיקקו והגישו הקדמה נגישה ומחויכת לעולם הפופי המורכב והרבגוני של הלהקה האלמונית והאופטימית הזאת, שהוקמה בציריך לפני 25 שנה ונחשבת (כך נכתב באתר הלייבל) להרכב ש"הילה מיסטית אופפת אותו, בדומה לרזידנטס האמריקאים". ואמנם, אף שהמוזיקה של חוקרי-החלום-העולמי אינה מסועפת ומפעימה כזו של הרזידנטס, קשה שלא להתחבר לתיאור הזה. הרי גם החוקרים החלומיים נהנים לשרטט לעצמם עולמות צבעוניים, מפוצצים בפרטים ובקודים פרטיים, ולבלות בהם את מיטב זמנם, מבודדים משאר העולם.

בגדול, חוקרי-החלום מתמחים בפופ סינתיסייזרים. את המוזיקה שלהם מניעים הצלילים החמים הבסיסיים של המכשיר האנלוגי והמקצבים המוגבלים שהוא מייצר, והיא מגוונת מאוד. יש בה אלמנטים גותיים מרוככים, עיטורי פולק אקוסטיים סמוקי לחיים ונגיעות Pאנקיסטיות נטולות זיעה וזימה. אם מתעקשים לחפש את החשיבות ההיסטורית של ההרכב ואת השפעתו על הפופ האלטרנטיבי הגרמני העכשווי, אפשר להניח שהרכבים דוגמת נוטוויסט ולאלי-פונה שאבו ממנו לא מעט. כמו כן, ניכר שיוצרי אלקטרו-פופ הזויים דוגמת ברברה מורגנשטרן ופליקס קובין אימצו את הרוח המינימליסטית של ההרכב. אישור לכך ניתן בדיסק הרמיקסים המצורף לאוסף, הכולל פרשנויות עכשוויות (מאולצות ומיותרות ברובן) של בכירי הסצינה (כולל מאוס-און-מארס) למוזיקה של ההרכב.

האלבום "21Weltraum-Standards" הוא בית-ספר לעריכה נבונה ולא כוחנית. טצנר השכיל להלחים אלבום הזורם בטבעיות, ולהימנע ממלכודת הדחיסה היתרה של עוד ועוד אינפורמציה. באוסף מתערבלים היטב קטעים רזים מראשית הדרך המוזיקלית של ההרכב לצד לחנים מתוזמרים ומרופדים יותר משנות התשעים והאלפיים. טצנר מצליח גם לקחת קטעי מעבר פריכים ושירי פופ קצרצרים שנחשבו מן הסתם לדבר שולי בקטלוג הענף של ההרכב, לתת להם משמעות חדשה ולחשוף באמצעותם את המאזינים לשלל הצבעים בפנטון הצלילי של הלהקה – וכל זאת, כאמור, תוך שימור תחושת האלבום ודילוג מעל מכשלת הרטרוספקטיבה הפדגוגית.

את רוב הטקסטים באלבום איני מבין משום שהם מושרים בגרמנית, אך שלושת הטקסטים המושרים כאן באנגלית משדרים תמימות מחממת לב. בעיקר נכונים הדברים באשר לאובססיה הילדותית של ההרכב למסעות בחלל, הבאה לידי ביטוי בשירי הלל מתקתקים-נאיביים לניל ארמסטרונג, האיש הראשון על הירח, וליצורים גלקטיים בלתי מזוהים ("אני רואה אותך הולך ליד הכוכבים, אני שומע אותך מדבר עם הכוכבים, הידיים שלך קטנות, העיניים שלך גדולות", הם שרים בקטע הפופ הצמר-גפני "כוח הכבידה"). החיבה החיננית של ההרכב לסרטי מדע-בדיוני מסוף שנות החמישים וראשית השישים ולפסקולים המופלאים שלהם מתבטאת גם בקטעי מעבר קצרים וקופצניים-חורקניים במיטב המורשת האלקטרונית החלוצית של ה-BBC Radiophonic Workshop – קטעים המעלים על הדעת סאגות רובוטיות רומנטיות דוגמת "Forbidden Planet" וסרטי מסעות חלליים פרועים סטייל "Dark Star".

המוזיקה של חוקרי-החלום לא שינתה את מפת המוזיקה העולמית וכבר לא תשנה אותה, אבל היא חלק מהותי במורשת של לייבל שיודע לגמול להרכב באקט של הוקרה המבהיר עד כמה חשובה ומרתקת יכולה להיות חברת תקליטים קטנה ועצמאית כאשר היא פועלת מתוך מניעים בלתי נגועים.

דיי וולטראומפורשר, "21Weltraum-Standards" (יבוא, Staubgold)