להרים לרנו את המנוע

איני יודעת מה יש ברנו פסקאל, רנו שלי, שגורם לי לזוע בנעימות על הכסא המשרדי שלי. הלוא אינני נמשכת לסלבז. כל המפורסמים הללו, יודעת כל גרופי, אטומי לבב הם, ורוצים רק דבר אחד. התמה הזאת עבדה יופי עד שהגיע הסלב היחיד שחשקתי להזמין אל יצועי, רנו. רנו פסקאל, רנו שלי. אלא שבמקרה שלו, השאלה אינה האם הייתי עושה אותו אלא האם סמל המין הזה היה עושה אותי. מה הסוד של אותו מנייריסט צרפתי - טוב לא ממש צרפתי, אולי נורווגי - שגורם אפילו לחיות מחמד לחשוק בו? ומי בעצם יכול היה לירות בו?

לא עברו שבועות ספורים מרגע שהפציע על המסך, עד שהכתב התזזיתי מיצב עצמו כסמל מין. אחד כזה שמתחיל כל אייטם בלווית שתי עלמות חן, ומסיים אותו כשהן גוהרות מעליו בסצנות מנג' א-טרואה מפורשות; אחד שמחפש אהבה, אבל רק בקרב דוגמניות עמן הוא יוצא לדייט כל ערב; אדם שהפך את המושג 'משגל' למילית קישור הכרחית להשלמת כל משפט כמעט, ושלא מוותר לאף מרואיין על נשיקה. אחחחח איזה גבר!

זה לא שהוא התחיל במקום גבוה. הוא לא בן של, גם לא חבר של, ובתחילת הדרך היה רק סרח עודף של אתר אינטרנט (עוד הוכחה שסקס וירטואלי עולה עשרות מונים על הדבר האמיתי). מה שברור הוא שמרגע שהגיח אלינו, נמלא המסך הקטן במחזות מדהימים למדי. כמה פתיחות יש באיש הטוב הזה, שנתן במה לערבי סעודי שמסקר אתרי תיירות בטחוניים בישראל. טוב, לא ממש במה, פינה. בעצם לא ממש פינה, פינונת, פנינה'לה'לה, אבל גם זה משהו. כמה עדינות נפש נדרשה לו בוודאי כדי לשחק עם אביגדור קהלני, אבי תורת הטנקים, בצעצועי מלחמה! ומי, מי חוץ מפסקאל היה עולה על זה ש-10:00 בבוקר זאת שעה די הומואית להתעורר בבוקר?

אחחחחח, רנו... המנחה שמוביל תכנית תחקירים עמוסת סקס ביזארי וקשה מסוגים שטרם זכו לקטגוריות נפרדות באתרי הפורנו. ואני לא מתכוונת רק ליידישקאי ההומוסקסואלי או לסצנות המשגל בין כלבים לדובונים תמימים, אם אתם מבינים למה אני מתכוונת. במיוחד זכור לטוב אותו רגע טלוויזיוני נדיר שבו נתניה פולג, כתבת האופנה ששונאת נשים, מודדת על גופה ויברטור בחנות מין. ומודדת, ומודדת, וממשיכה למדוד. כך סתם הפשילה את שולי שמלתה, והתענגה דקות מסך ארוכות על מכונת זיונים שנעה קדימה אחורה, פנימה והחוצה. אחחח… ללקק את האצבעות ובעצם מה לא. בשביל רגעים כאלו הומצאה הטלוויזיה.

כאמור, אינני סתם עוד גרופית עיוורת מהערצה שנוהרת אחר כל בעל בלורית שמפזז בטלוויזיה, ואני בהחלט מודעת לכך שכמו לכל גבר, כך גם רנו שלי סובל מחולשות ומגרעות. לעולם, לדוגמא, לא אסלח לו על האופן המביש שבו פיטר את אותה הפולגית, ועוד באקט שהגדיר כנקמה. נקמה על שום שכתבת האופנה לקחה לו את כל האייטמים השווים, כלומר אלו עם הבנות, ובכך מנעה ממנו להתנשק איתן. ורנו רצה לנשק את כל הבנות בעולם. אבל תודו שיש בזה יותר משמץ של חינניות, גבר שלא מתכחש לנקמנות שבו הוא גבר שמחובר לצד הנשי שלו.

לא פעם תהיתי שמא מאחורי התמימות הכובשת מסתתר יצור בעל צדדים אפלים לא מעטים. עדות לכך מצאתי באותה שנאה תהומית, יוקדת ממש, כלפי יצורים פרוונים וחמודים, ובמיוחד כלפי ארנבים. אללי, מעולם לא נערך מסע השמצות משומן כל כך כנגד אותם יצורים חסרי ישע שכל קיומם תלוי בכרסום גזרים כתמתמים. אבל גם בתור גרופי מתחילה, ברור לי שמקורו של הזעם הזה הוא ברגישותו הרבה. פסקאל המסכן, מעניין מה גרם לו לשנוא אותם ואת הגזרים שלהם כל כך.

לילות רבים עברו עלי בנסיון להבין אותו, כדי שברגע האמת יראה בי משענת תומכת ומושכת כאחד. אבל כשהתשוקה יוקדת, זה לא הזמן לחשבון נפש. אם מתעלמים מכל אלו שפגע בהם והסית נגדם, חוץ מהמושבניקית במגפיים, הרי שמדובר ברבע שעה יומית של עונג צרוף. לא יכול להיות שזה נגמר.