מסתבר שכולם עדיין אוהבים את ריימונד. זו השורה התחתונה והמאכזבת של טקס האמי שנערך הלילה. בשיאו של טקס משעמם עלו לבמה כל חברי הקאסט של "כולם אוהבים את ריימונד" - סיטקום משפחה דינוזאורי במושגי הטלוויזיה החדשה ולקחו את הפסלון האחרון שלהם רגע אחרי שסגרו את הבאסטה שלהם לתמיד, או לפחות עד הספינאוף. הבחירה בריימונדים היתה קו מנחה לערב כולו שהתאפיין בסולידיות באווירת נזקי ההוריקן קטרינה ובבחירות בינוניות אם כי לא תמיד צפויות.
בדומה לאוסף טקסי הפרסים של תעשיית הבידור האמריקאית ב-2001, גם האמי הנוכחי נאלץ להתמודד עם אסון רב נפגעים שכלל גם כשל שלטוני אמריקאי אופייני. התוצאה, כמחויב המציאות, היתה מאוד רגועה, כבדה, מחושבת ומבוגרת. לכל אלה, יש לציין, התווספה עשייה לא מהודקת שכללה שלל פאשלות הפקתיות זעירות שלא מתקבלות על הדעת באירוע מהסוג הזה והיעדר מייבש של רוח חיים להיאחז בה. אף אחת לא דפקה פיאסקו אופנתי, המחשופים היו סטנדרטים, הבדיחות היו עדינות והנוכחים נראו מדוכאים. אפילו אלן דג'נרס שהנחתה את הערב לא יכלה לאווירת הנכאים אך בהחלט נתנה את פייט ראוי עם מונולוג פתיחה שנעץ סיכה בבלון ההליום הווררד שהוא תעשיית הטלוויזיה האמריקאית. ניכר כי נעשו מאמצים לנשכנות סאטירית; לאורך הטקס שובצו סקצ'ים קצרים של "איש משפחה", תוכנית האנטי שהפכה לקאלט בקרב מביני דבר, אך גם אלה לא הצליחו לעבור את הרף. היחיד שבהחלט דילג מעליו בקלילות אופיינית היה ג'ון סטיוארט עם מערכון סאטירי קצר שחיציו כווונו לנ.צ אחת ברורה ומוגדרת, בואכה וושינגטון די.סי. על הדרך הוא גם אסף שלושה פסלונים, יחד עם חברי המערכת שלו.
רפובליקנית בננות
אם האמי הוא הערב הגדול של הטלוויזיה האמריקאית (וזה בהחלט מוטל בספק), הרי שהאמריקאים אוהבים את הטלוויזיה שלהם בנאלית, רפובליקנית ונאמנה. שוב דוריס רוברטס ובראד גארט (כולם אוהבים וגו') לקחו להרבה אנשים מצחיקים יותר (שון הייז, ג'פרי טמבור, ג'סיקה וולטרס) את הפרס, שוב נרשמה התעלמות מיצירות מופת כמו "הסופרנוס" ו"עמוק באדמה" ושוב, נאלצו האנשים שעושים טלוויזיה חדשנית, מקורית ונוגעת, להתנחם בדרינק באפטר פארטי של החברה מ"בוסטון ליגל" (שני פרסים, לא פחות, שוב לוויליאם שאטנר וג'יימס ספיידר).
הבנות מוויסטריה ליין מיצבו את עצמן באופן סופי כמלכות נשף האמריקנה הנוכחי, כשעלו לבמה בהרכב מלא, בדומה לארבעת מקבילותיהן הניו יורקיות, עם השקת העונה הראשונה של "סקס והעיר הגדולה" והעבירו דאחקות באווירת עקרות בית נואשות. הבנות אמנם הפסידו את הפרס הגדול (הסדרה הקומית) לריימונדים אבל פליסיטי הופמן (שמגלמת את לינט סקאבו) עשתה לכולם בית ספר, כשאספה לחיקה את האמי בקטגוריית השחקנית הקומית בניגוד לתחזיות לפיהן הפרס עמד ללכת אל טרי האצ'ר הפודלית המייגעת. עלייתה של הופמן לבמה, כמו גם הפרגון המפתיע מהקולגות והבעל, היו אולי הרגע החביב היחיד בערב כולו. הופמן שהתחילה לצייץ בדמעות מרוב התרגשות, אספה את עצמה והבהירה שהיא לא רוצה להיות "מהשחקניות האלה" כשהיא מרפררת בחופשיות לז'אנר שהאלי ברי מתמחה בו. אין ספק שקטרינה היתה נוכחת נפקדת אך מרכזית ומהותית לכל אורך הטקס, עובדה שעיקרה אותו לחלוטין מהיכולת להיות מבדר. אל דאגה, עד החתונה של בראד ואנג'לינה זה עבור.