סוף העולם שמאלה

לא יכולה להתאפק וחייבת להצמיד את המשפט "איזה סרט נפלא" לשם הסרט "איזה מקום נפלא". סרטו החדש של איל חלפון ("קרקס פלשתינה") הותיר מעט מאד פרסים לשאר הסרטים הישראליים שהתמודדו מולו על פרסי האקדמיה הישראלית לקולנוע. פרס הסרט הטוב, פרס התסריט, פרס השחקן (לאורי גבריאל), כל אלה הוענקו לו בטקס שנערך ביום ג' השבוע.

"איזה מקום נפלא" מספר את סיפורם של אנשים בשלושה מוקדים ברחבי הארץ. פרנקו (אורי גבריאל) הוא שוטר לשעבר שעוזר לבוס הגדול והרשע לסחור בנשים. ז'אנה (אוולין קפלון) היא אחת הנשים שהגיעו, אבל היא לא עובדת בזנות בגלל כתם לידה גדול שמכסה חלק מפניה והופך אותה לבלתי שמישה בעיניי סוחרי הנשים שמסביב. בין השניים נרקמת ידידות תמימה ומיוחדת, שמלווה בשיעורי שחייה חינניים. זלצר (אבי אוריה), לעומת זאת, הוא חקלאי שמעסיק תאילנדים ומתמודד עם אישה בוגדנית וגם עם הפרעת אכילה מסיבית. אלוני (יואב הייט) הוא האיש שמזיין את אשתו של זלצר, יוסי גרבר (הגדול) הוא אביו המשותק והמריר של אלוני שמבלה את רוב זמנו עם אדי, התאילנדי הצמוד שלו, שמכור להימורים. ויש גם איש רע מאד, שלוקח דרכונים ומחביא אותם בכספת.

התסריט של איל חלפון מעולה. מערכות יחסים נרקמות ונפרמות בין הדמויות, העלילה זזה בקצב שמשאיר את הצופה בעניינים. הבימוי פשוט ומעביר את הסיפור, מזדהה לעיתים קרובות עם מוכי הגורל, ושופט את האנשים הרעים ואת הציבור הישראלי באופן בלתי מתפשר. סצנת הסיום, (בלי ספוילר, תרגיעו), השאירה אותי מהורהרת ומעורערת, בדיוק בצורה בה הייתי מבקשת לצאת מכל סרט שגורם לגלגלי השיניים במוח לשעוט קדימה.

הצילום של נילי אצלן מעולה, עינת גלזר-זרחין ערכה באופן הדוק ופשוט. אבי בללי הלחין שיר מקסים, שאוחז בתוכו את רגעיו המשמעותיים של הסרט, ויוצק לתוכם משמעות נוספת, פיוטית ומעוררת השראה. השפה הקולנועית פשוטה ובהירה, שום התחכמות שלא במקומה. המטרה – לספר סיפור על חברה במשבר, מושגת בדרך הבהירה ביותר. פשטות ותסריט טוב, אלה הכלים של חלפון, ועל כך הוא ראוי להערכה.

איל חלפון הוא יוצר מהזן הביקורתי, מצרך נדיר בקולנוע העלילתי הישראלי. הסיפורים שהוא מגיע לספר שופטים אותנו ללא רחם, אך עושים זאת בדרכו העדינה ובעין מלאת רגישות ועומק. בימוי השחקנים שלו מדויק להפליא, הוא הוציא מצוות השחקנים שלו פשטות ריאליסטית, בלי מלודרמות מיותרות, במינון הנכון כדי ללחוץ על בלוטות הרגש מבלי להיות מניפולטור זול.

"איזה מקום נפלא" מצטרף לשורה של ניצחונות קולנועיים ישראלים שמונים את "כנפיים שבורות" (ברגמן), "האסונות של נינה" (גביזון) ועוד. הרף החדש אליו הגיע הקולנוע בישראל נשאר, לשמחת כל הנוגעים בדבר, אי שם בשמיים. כל סרט חדש יישפט בכלים החדשים, בהם תסריט צריך להיות מהוקצע וההפקה חייבת להיות ראויה. "נורמה" הפקות (ומפיקי הסרט אסף אמיר ויואב רועה) מספרים שהסרט מחוזר נמרצות ע"י גורמים בארצות הברית ובצרפת, ומתחיל ליצור תהודה בינלאומית. אחרי הזכייה בפרס וולג'ין הירושלמי ובפרס אופיר אמש, הוא יוצא לסיבוב בגלות. מעניין לראות עם אילו פרות ישוב הביתה, ולאן יקפוץ (שוב) רף הציפיות מסרט ישראלי מצוין. מעניין לא פחות לראות כיצד יקבל אותו הקהל הישראלי.