בסרט "רדיו חזק" משחק כריסטיאן סלייטר דמות של נער מופנם שסוחף המונים כשהוא משדר אליהם מרדיו פיראטי שהקים במרתף. גם האוורד סטרן, השדרן האגדי, מציג באוטוביוגרפיה שלו תמונה דומה. נראה שמאז המצאתו הרדיו הצליח למגנט אליו "זאבים בודדים" ולהיות חליפת הסופרמן שלהם בקשר אל העולם.
הבעיה העיקרית שניצבת בפני כובש העולמות הרדיופוני, היא שתחום התדרים בהם ניתן לשדר הוא מוגבל. על סקאלת ה-FM, למשל, ניתן לצופף רק כמה עשרות תחנות. הקצאת התדרים נתונה, בדר"כ, בידי הממשלה וכיוון שהמשאב הוא מוגבל- נדרש סכום כסף לא מבוטל כדי לזכות בתדר, סכום שהוא מעבר להישג ידו של חובב ממוצע.
עד לפני 15 שנה הפתרון היחיד (בארץ) היה רדיו פיראטי: חפש לך תדר פנוי על הסקאלה ו... שדר עליו. כיוון שזה לא חוקי - מפעיל התחנה זוכה, במוקדם או במאוחר, ל"ביקור" של פקחים והציוד שלו מוחרם. הסיבות לכך: א) למנוע תחרות לא הוגנת בין תחנות חוקיות, שנושאות בהוצאות כבדות על התדר לעומת התחנות הפיראטיות ב) למנוע הפרעות שנגרמות ממשדרים סוג גימל שעלולים להפריע למערכות תקשורת אחרות.
הרציניים שבחבורה נאלצו להרחיק עד לב ים כדי לשדר ללא הפרעה. הצעירים מכירים בעיקר את שידורי ערוץ שבע, ואולם קודם עשה זאת אייבי נתן, יהודי שגדל בהודו וקנה ספינה ישנה כדי להקים עליה את "קול השלום", באמצעותה קיווה להפיץ מסר של שלום למזה"ת. "תנו צ'אנס לשלום" היתה סיסמת התחנה ששידרה החל מ-1973. בניגוד ל"ערוץ שבע" הפוליטית, "קול השלום" שידרה בעיקר מוזיקה שניגנו שדרנים בריטיים חדורי אידיאולוגיה שעיקרה אהבת רדיו ואהבת שיזוף. הפופולריות העצומה של התחנה גרמה לקול ישראל להקים את "רשת ג'", כדי לתת מענה לחובבי מוזיקת הפופ של התקופה.
אל תפספס
פרופסור מקס
האינטרנט שינה את התמונה לחלוטין. את משדר הרדיו החליף שרת האינטרנט שמקודד את השידור, אליו ניתן להאזין מכל מחשב שמחובר לאינטרנט. השיטה הזאת נקראת סטרימינג, וכיוון שאין צורך לשלם על תדר אלא על אחסון האתר העלויות הן מגוחכות לעומת שידור FM. מיקסר, מיקרופון, מחשב, תוכנת קידוד ואתה באוויר, או יותר נכון, ברשת.
זהו בדיוק סיפורה של Radi-Yo, מתחנות האינטרנט הוותיקות בארץ. ערן קורץ הקים את התחנה בביתו הפרטי באילת. כיוון שרוב השדרנים לא נמצאים במרכז הארץ השידור מתנהל כך שכל שדרן מקודד את השידור באולפן הביתי שלו, מחשב השידור באילת מתחבר אל השידור המקודד ומפיץ אותו לכל העולם. המאזין כלל לא יודע שהוא מאזין לדירה קטנה אי שם בארץ.
אליה וקוץ בה: בעוד שרדיו FM ניתן לקלוט במכונית, ברחוב ואפילו במקלחת - ברדיו אינטרנט המאזין חייב להימצא סמוך למחשב. מהפכת ה-WiMAX שצפויה להגיע בשנים הקרובות עומדת לשחרר את ההאזנה לרדיו אינטרנט מהכבלים. כבר כיום ניתן לקלוט רדיו אינטרנט בסמוך ל"נקודות חמות" של אינטרנט אלחוטי. ה-WiMAX מרחיב את התחום, ולמעשה מבטיח גלישה בכל מקום. העתיד צופה לנו מכשיר משולב של iPod, פלאפון ומקלט רדיו אינטרנט. לא זו בלבד: פספסת את התכנית האהובה עליך? תוכל להוריד אותה ישירות למכשיר המשולב ולשמוע אותה במועד שתבחר. שיטה זו קיימת כבר כיום, ונקראת Podcasting. בשילוב עם WiMAX היא תשנה לחלוטין את הרגלי ההאזנה לרדיו.
ומה בכל זאת עם ה-FM הישן והטוב? סביר להניח שהוא יישאר אתנו בהמשך, בעיקר לטובת ישובים מבודדים. בארץ הוא רחוק מהישג ידו של חובב הרדיו, אולם בארצות הברית יש לא מעט תחנותFM פרטיות קטנות. דוגמא לכך היא התחנה KGNU שמשדרת מוזיקה וחדשות לאזור דנוור. התחנה היא תחנה עצמאית ומתבססת על צוות מצומצם ו-230 מתנדבים.
המתעניינים יוכלו לעיין באתר שמציע תחנות רדיו למכירה - החובב הצנוע יותר יפנה לתחום האינטרנט. כיום, אמנם, עם מגבלת הקליטה ואולם בעתיד סביר להניח שהתחנות המעניינות והמרגשות ביותר יהיו דווקא במקלט האינטרנט הנייד שלך.
- עופר להב משדר בתחנת האינטרנט Radio-Yo.