משחקים בדוקים

מעניין איזה עניין מייצר "הדיוקס קורעים את האזרד" לקהל צופי הקולנוע הישראלים, אם בכלל. מחד, מדובר בסחורה ויזואלית לוהטת לכל הצדדים: (ג'סיקה סימפסון לבנים וג'וני נוקסוויל/ שון וויליאם סקוט לכל השאר) אך מאידך, מדובר ברימייק לסדרה אמריקאית, שמעולם לא סימנה טריטוריה במזרח התיכון. "הדיוקס" הוא סרט שמתבסס על הנוסטלגיה והאהבה הבלתי מותנית שחשים אוהדי הסדרה המיתולוגית לכוכבי ילדותם, וככזה הוא ככל הנראה עושה עבודה לא רעה. רק שאת המבחן האובייקטיבי והבלתי תלוי הוא לא ממש צולח.

ג'וני נוקסוויל (Jackass) ושון וויליאם סקוט ("אמריקן פאי") הם לוק ובו דיוק, בני דודים עם נטייה הרסנית להסתבך, ג'סיקה סימפסון היא דייזי דיוק, הצלע השלישית, שמתפקדת כציצי שמציל את התחת שלהם בכל פעם שהעניינים יוצאים משליטה, וזה קורה כל שלוש וחצי דקות בממוצע. העלילה, ויש אחת כזו, קלושה למדי וממש לא רלבנטית, שכן הסרט, מתחילתו ועד סופו, מוקדש לרצף מעורר הערכה של הומור אייטיזי, מהסוג שהיה פופולרי בסדרת סרטי "בית הספר לשוטרים מתחילים", תצוגה מרשימה של איברי גופה החשובים של ג'סיקה סימפסון ופעלולי מכוניות באווירת רטרו. אם אתם מתעקשים, אז השלישיה מתגייסת להצלת מחוז האזרד בו הם מתגוררים, מציפורניו המרושעות של בוס הוג - ברט ריינולדס בתפקיד האיש הרע הקלאסי.

למרות ג'סיקה סימפסון, ששוברת שיאים חדשים של אוביקטיביזציה של הגוף הנשי, הגיבורה האמיתית של הסרט היא גנרל לי, הדודג' המשוגעת בה נוסעים הדיוקס ובסיועה הופכים כל מקום בו הם עוברים לשדה קטל סביבתי. ג'יי צ'נדרסקהאר שביים וגם ערך, משתולל עם סצינות מרדפי מכוניות משולחי רסן. מייקל ביי ("איילנד") הוא לא, אבל ב"דיוקס" הוא בהחלט מנסה להיות הגירסה הממוזערת שלו, עם סצינות אקשן מקומיות ואנרגטיות. צ'נדרסקהאר, שגם ביים פרקים ל"משפחה בהפרעה" המוצלחת, מביא איתו את אותה שמחת חיים עדכנית גם ל"דיוקס". כל אלה לא משכיחים את העובדה שלפנינו מקבץ בדיחות חוליגנים ולא מהסוג המתחכם. לג'וני נוקסוויל, ה-כוכב של "ג'ק-אס" זה בטח לא חדש, ולרגעים נראה כאילו מישהו תיסרט את הריאליטי המיתולוגית של MTV, ונוקסוויל פשוט היה בסביבה. כחובבת "ג'ק-אס" בכלל ונוקסוויל בפרט, אני חייבת לקבוע שהמקור עולה על ההעתק. על אף הידיעה שנוקסוויל מבצע את הפעלולים שלו בעצמו, הצפייה ב"דיוקס" לא משתווה לקטעים ב"ג'ק-אס" בהם הוא מתרסק שוב ושוב לעיני חבריו האינפנטילים שמתגלגלים מצחוק.

נוקסוויל עשוי להיות כוכב הוליוודי ענק אם רק יתנהל נכון. הכריזמה שלו צורבת את המסך והוא משדר סקס-אפיל שיכול לתפעל אפילו את אזור החלציים של גילה פינקלשטיין. ואם הוא יעשה כמעשה ג'ים קארי, ויבריק גם בתפקידים דרמטים, אז בכלל אשרינו.

עלילת הסרט ממוקמת בג'ורג'יה, מעוז הדרום של ארה"ב, לוקיישן שהופך את התרבות הדרומית על כל דמויותיה הקלישאתיות לאלמנט מרכזי בסרט - מבטא סקסי והכל. הדבר משול לצפייה בסרט כריסמס טיפוסי, זה לא ממש קשור אלינו אבל זה לא הופך את זה לפחות כיף אם אתה בעניין.

בניגוד ל"סמנת'ה", עוד עיבוד קולנועי לסדרת טלוויזיה נושנה, הרי ש"הדיוקס" נשאר נאמן למקור, לא מנסה להתחכם ולכן גם לא נכשל בצורה מחפירה כמו הפארסה בכיכובם של ניקול קידמן ו-וויל פארל. בסך הכל מדובר בקומדיה צעקנית עם הבלחות כיפיות, עלילה סטנדרטית ולוק מושקע. קלאסי לדי-וי-די של יום כיפור הבא.