2005, אודיסיאה בכרמל

מזה שנים שמדברים על יריבות סמויה בין פסטיבל חיפה לזה הירושלמי משל היו עופרה חזה וירדנה ארזי של פסטיבלי הסרטים. אומרים שהירושלמי יוקרתי ועשיר יותר ואילו אצל החיפאים מובטחים אווירת פסטיבל אמיתית ובעיות בתקציב - שיגידו. השנה יצא הפסטיבל החיפאי כשידו על העליונה ולו רק משתי סיבות. האחת – רטרוספקטיבה חלקית לבמאי המנוח סטנלי קובריק, שההזדמנות לראות את סרטיו על מסך גדול ובעותקים חדשים היא אירוע שאין להחמיצו - הסרטים שיוקרנו הם "2001 אודיסיאה בחלל", "ספרטקוס", "התפוז המכני", "בארי לינדון" ו"שבילי תהילה" (מדברים גם על ביקורם של המפיק יאן הרלן ואשתו של קובריק כריסטיאן). הסיבה השניה הוא הסרט הדוקומנטרי של הבמאי הצעיר ג'ונתן קאוואט - "לעזאזל". מדובר בסרט שטלטל ללא הכר את פני הקולנוע התיעודי מאז נחשף לראשונה בפסטיבל סאנדנס 2004. הוא משתייך למה שמכונה הקולנוע התיעודי האישי, ונעשה בתקציב של $218.32. השלמתו נעשתה תחת חסותו של הבמאי גאס ואן סנט, ששב גם הוא לאחרונה אל כור מחצבתו-השוליים. מבלי להיכנס לפרטי הסיפור שמאחוריו, מובטח לצופים לא פחות מאתגר הופך קרביים של חוויה רגשית וויזואלית.

שווה גם לצפות בסרט החדש מאת אורח הכבוד של הפסטיבל תיאו אנגלופולוס "האחו המתייפח", שיציג אותו אישית לצד צמד יצירותיו הוותיקות יותר, "נצח ועוד יום" ו"מסע השחקנים" (עותק חדש). בוודאי שכדאי לתת הזדמנות לחדשים של פטריס שרו (שהסעיר בסרטיו "המלכה מרגו" ו"אינטימיות"), קלוד שברול ומנואל דה אוליבירה (הממשיכים בזקנתם להעמיד סרטים מעולים), פאבל לונגין (סרטיו הראשונים "טקסי בלוז" ו"לונה פארק" היו עוצרי נשימה) ומיקה קאוריסמקי (האח של אקי) שסרטו התיעודי עוסק במוזיקת הצ'ורו הברזילאית. אפשר לקנח בנשימה ארוכה וללמוד משהו מסרטו החדש של גודאר המביא גרסה בת 80 דק' לסדרת הטלוויזיה שלו, "היסטוריה של קולנוע".

אלאן קאווליה בעל הסגנון הנזירי עורר עניין רב כאשר סרטו "תרז" הוקרן בהצלחה רבה במוזיאון תל אביב מעט אחרי אמצע שנות השמונים. השנה הוא יעורר עניין רב עם סרטו התיעודי-אישי "הקולנוען", שמן הסתם יהווה ניגוד סגנוני חריף לזה של ג'ונתן קאוואט.

חובבי תעשיית הסרטים לא יחמיצו את "אדגר אולמר – האיש מאחורי המצלמה", שעוקב אחר במאי סרטי ב?י נערץ. הסרט מבוסס על ראיון שערך ערך עמו הבמאי הנהדר פיטר בוגדאנוביץ', ומשתתפים בו בין השאר רוג'ר קורמן, ג'ו דנטה, ג'ון לנדיס ו-ווים ונדרס (באמת שיש להם הרבה מה להגיד ובצורה חיננית ביותר). העותק המשוחזר של "האדם השלישי" – סרטו המופתי של קרול ריד, שגם היום עושה בית ספר לסרטי מתח ופילם נואר, הוא ללא ספק סיבה למסיבה. ואם כבר אז אפשר לסגור עניין עם הסרט התיעודי שבעקבות עשייתו של "בעקבות האדם השלישי". המחתרתיים מביניכם בוודאי יריירו אל מול "סרטי חצות: מן השוליים למרכז" הבוחן את סרטי השוליים "אל טופו", "ליל המתים החיים", "ראש מחק", "פינק פלאמינגוס" ו"מופע הקולנוע של רוקי", ונותן במה ברוכה ליוצריהם המרתקים.

זביגנייב פרייזנר מכר כאן עותקים רבים של פסי הקול לסרטיו של קישלובסקי ביניהם "חייה הכפולים של ורוניק" וטרילוגיית הצבעים שלו. כאן הוא ייתן סדנת אמן, ובין לבין אפשר גם לפנות 32 דקות לכבוד הסרט הבולגרי "הפרידה הגדולה".