ראדו מיכאליאנו לא בא לשחק, הוא בא לעשות קולנוע. סרטו השלישי "תחיה ותהיה" הוא קופרודוקציה ישראלית-צרפתית-בלגית-איטלקית, שהוקרנה בהצלחה מרשימה בפסטיבלים שונים, כולל פסטיבל ברלין ועלה על מסכי צרפת לפני כחצי שנה, שם הספיקו לצפות בו קרוב לחצי מיליון צופים. כשנשאל בראיון (על ידי אורי קליין), אם יוכל לעשות סרט שמטרתו היא בידור בלבד, ענה שלא. "לקולנוענים היום יש אחריות עצומה, להיאבק במניפולציה של הטלוויזיה שמציפה אותנו בדימויים כה רבים עד שמזמן הם איבדו את משמעותם" אמר מיכאליאנו. האיש, כאמור, לא בא לשחק.
"תחיה ותהיה" היא הבקשה האחרונה אותה ביקשה משלמה, ילד בן 9, אמו ששלחה אותו לארץ ישראל, למרות היותו לא יהודי, על מנת להצילו מגורל של רעב ומוות במדבר האפריקאי. שלמה הקטן עולה על מטוס ומגיע, ביחד עם שאר הפליטים האתיופיים, לישראל. אחרי תלאות רבות הוא מאומץ על יד משפחה תל אביבית שמאלנית, וחווה התבגרות ויצירת זהות מיוחדת על רקע האירועים הפוליטיים הפוקדים את המדינה מלחיצת היד של ערפאת ורבין, דרך רצח רבין ועד לאינתיפאדה.
התסריט של מיכאליאנו ואלן-מישל בלאן מצוין. סיפורו של שלמה כתוב ביד מנוסה, המבנה שומר על קצב אחיד פחות או יותר מתחילת הסרט ועד לסופו, ומלווה את הגיבור לאורך תחנות משמעותיות בחייו. גם הדיאלוגים כתובים היטב, ומעלים לא פעם חיוך קטן בזווית הפה. אבל הרגש השולט בצופה ב"תחיה ותהיה" הוא דווקא עצב. ייסוריו של שלמה, געגועיו לאמו וחבלי הקליטה הקשים מנשוא בארץ המובטחת שהפכה לארץ המובתחת, מעוררים הזדהות עם הנער חסר הבית שיד הגורל הביאה אותו דווקא לישראל. חייו של שלמה תפורים זה לזה בכוח געגועיו לאמו וניסיונו למצוא את מקומו וזהותו בחברה הישראלית רבת הפנים (לעיתים פניה מעוררות סלידה). לא כל התחנות בחייו מעניינות במידה שווה, ולרגעים ישנה הרגשה של גודש אירועים וחסך בסיטואציות עמוקות. בבית הספר, בחופשה בקיבוץ, בבית הכנסת, בהפגנות, התסריט של "תחיה ותהיה" לוקח את הצופה למסע מרגש (גם אם לא אחיד ברמתו) ומוציא אותו מהאולם עם דמעה אחת לפחות, אם לא יותר.
ההפקה היא תענוג בפני עצמו - לא מעט כסף הושקע בסרט. מחנה פליטים הוקם על מנת לשחזר את "מבצע משה", חלק מהתסריט מצולם בפאריז. מיכאליאנו שמר על שפה אסתטית וברורה, והוציא משחקניו ביצועים מרגשים אותם דאג ללכוד במצלמתו. שלושה שחקנים שונים (משה אגאזי, משה אבבה וסירק מ. סבאט) מגלמים את דמותו של שלמה. שלושתם מצוינים. ראויים לציון גם יעל אבקסיס בתפקיד אם המשפחה המאמצת ורושדי זם בתפקיד האב.
"תחיה ותהיה" הוא סרט לא קצר (140 דקות), אבל הוא מציג שרשרת אירועים אינטנסיביים שלא מניחים לצופה להשתעמם. צופים ישראלים יכולים למצוא בו, אם ירצו, זווית נוספת על מאורעות שעיצבו את מדינתנו בשני העשורים האחרונים, והזדמנות לצפות בעצמנו מנקודת מבט פחות שגרתית. צופים בחו"ל עלולים (חס ושלום) לגלות שאנחנו לא אור לגויים אלא עם ככל העמים - כזה שיש בו גם אנשים גזענים ומגעילים, וגם אנשים טובים ומהוגנים. בכל מקרה, המורכבות של הקיום בישראל מצליחה לקבל את מקומה על המסך מבלי להיגרר לפופוליטיקה בשקל. כך או כך, לרגשנים מומלץ להצטייד בממחטה. כל השאר מוזמנים להסתפק בשרוול.
מבצע שלמה
מיכל ויניק
23.10.2005 / 8:41