אז אתה עדיין בעניין של לחקות את פרנס, אחי?

כמו דין מרטין וג'רי לואיס, צ'יץ' וצ'ונג, אבוט וקוסטלו, דן אקרויד וג'ון בלושי, אריק ועומרי שרון, ג'ודי וסטיב, גם קיציס ופרידמן עובדים על עיקרון זוגי המוכר עוד מימי ראשית תעשיית הבידור של המאה העשרים: אדם אחד המתפקד כצלע מופרעת, בלתי מרוסנת, בעל מימיקה סוחפת וג'ורה מגוונת, ובן זוגו שכל מטרתו היא להפעיל את הפרטנר המוכשר. כלומר לזרוק לו משפטים, הערות ומצבים שרק יגרמו לו להצית את הטריגר לו הוא זקוק. בסופו של דבר, כפי שהוכיחה ההיסטוריה ההוליוודית, זה בדרך כלל לא עובד לאורך זמן. לעזר כנגדו נמאס להיות עזר כנגדו, לדין מרטין נמאס מג'רי לואיס, צ'ונג פרח מהקן ואפילו אצל ג'ודי, סטיב ישן על הספה כבר כמה ימים.

כבר כמה שנים שטל פרידמן מככב בתור המופרע התורן של הבידור העברי. אם בשנים קודמות היו אלה בומבה צור, אורי זוהר, ג'וליאן שגרן, ספי ריבלין ואלי יצפאן, כולם סוליסטים בפני עצמם, הרי שטל פרידמן זקוק לחברתו של אייל קיציס, כדי שכל העסק ידפוק כמו שצריך. כי פרידמן בלי קיציס זה כמו סוהא ערפאת בלי ד"ר טיבי. זה נחמד, אבל מי ידחוף לו אצבעות?

רק לשם הדגשת הקשר הסימביוטי, הבא וניזכר בצמד אחר: טל פרידמן ומשה פרסטר. הקשר ההוא, בהצגה המצליחה "עלילות משה בעיר הגדולה", שהתבסס פחות על האטרף של פרידמן ויותר על הלתחיות של משה, הראה שעם שותף כמו פרסטר, פרידמן לא היה יכול ללכת רחוק. ואחרי שמשה באמת יצא מכל החורים עם אותו שטיק סדרתי של "נקמת היורמים 4", אפשר להשתכנע שנדרשת ידו של אמן קומי דקיק אבחנה כדי להבחין במה שאפשר להוציא מהנכונות של פרידמן לעשות צחוק מעצמו.

אייל קיציס היה שם במקום ובזמן הנכון כדי לראות שהבצק של פרידמן עדיין זקוק ללישה נוספת. והוא לש לו את האמא. בכל עונותיה היתה "חלומות בהקיציס" (התוכנית היחידה בטלוויזיה עם פתיח של השארלטנז), אחת מתוכניות הקאלט הגדולות שהוציא הערוץ השני מאז שגיל אלון הנחה את "לינגו". סוג של "ג'רי ספרינגר און אסיד", בו פרידמן מפגין את כישוריו הבלתי נלאים כדראג קווין (בגירסת הרמיקס).

וקיציס? אם נדמה לכם שהוא פקיד קומדיה, אתם טועים. העונה החדשה של "חלומות בהקיציס" (שמשודרת בכל יום שלישי, 22:25, ערוץ 2) התחילה בגדול עם שתי דמויות טראש אולטימטיביות: שמואל סמי פלאטו שרון ("שמונים אלף אנשים אוכלים עם השיניים שלי") ומירי בוהדנה ("מי אמר אני?", היא שואלת ועינת ארליך מוסיפה: "ולא קיבל?"). בהמשך היה רקדן בטן שהוא גם רקדנית בטן ואחד שיודע לחקות בעלי חיים ועצמים. השניים מתווספים לגלריית הפריקס הארוכה שהופיעו בתוכנית.

ואם לא די בזאת, אז לקיציס ופרידמן יש גם טלנובלה חדשה ומשעשעת מאוד: "לגעת באוכל" (בערוץ "ביפ" של הכבלים הדיגיטליים), המספרת על משפחה של צרכני מורטדלה והתככים שבינם לבין הנקניק (לא כולל אם פונדקאית, אבל עם בחורה בעלת בעיות דיקציה). כאן נדרשת מהם יכולת דרמטית יוצאת דופן, דבר שניתן לפתור בעזרת פיאה נוכרית, שקית צמר גפן, עגילי דאמרי ופחית בירה.

ונשאלת השאלה המכרעת: עד מתי, עם החשיפה הטלוויזיונית האינטנסיבית (ואם פרידמן ימשיך לעשות פרסומות לפולקעס, זה לא יגמר טוב), יוכלו השניים להחזיק מעמד בצמרת הדחקות? לא ברור. בינתיים פרידמן יכול לעשות קרוס-אובר כשחקן דרמטי. מה שטוב בשביל ג'ים קארי, טוב גם בשבילו. הצעה: השתתפות, לצד אקי אבני, בסרט "ההסדר 2: ממשיך לתקוע (בשופר)".