כרתו את ראשו!

ארנו דפלשין ("אסתר קאהן") היה בארץ ביוני שעבר. הוא נחת פה עם שני שחקנים וסרט אחד – עמנואל דבו ומתייה אמלריק, כוכבי "מלכה אחת ומספר מלכים". אז הוקרן הסרט בשלושת הסינמטקים הגדולים לרגל פסטיבל הקולנוע הצרפתי. עכשיו יוצא הסרט אל אולמות הקולנוע "הרגילים".

סיפורו של "מלכה אחת ומספר מלכים" מכיר לנו את נורה, אימא של אליאס ואשתו לשעבר של איסמעיל (מתייה אמלריק). נורה עומדת להינשא לגבר מבוסס שאוהב אותה מאד, ולאור נישואיה הכושלים עד כה, היא מקווה שהפעם מדובר בגבר הנכון. בעת שהיא מתכננת לייצב את חייה וחיי בנה, מתגלה גידול קטלני אצל אביה, סופר מזדקן. באותו זמן, מוצא עצמו איסמעיל, האקס, בבית חולים פסיכיאטרי, שם מחליטה הרופאה הראשית במחלקה (קתרין דנב) להשאירו לעשרה ימי הסתכלות. בעשרת הימים הללו הוא מספיק ליצור מערכות יחסים עם אחת החולות, ועם אחת האחיות. עלילותיהם של נורה ואיסמעיל מסופרות בנפרד, והסרט מזגזג בין שני הסיפורים עד להשקתם. ואם זה נשמע לכם מעורפל ומבולגן, אתם צודקים – כך זה גם נראה.

בסצנה הראשונה ב"מלכה אחת ומספר מלכים" מספרת נורה (עמנואל דבו) על עצמה למצלמה. העריכה והצילום אקספרסיביים ומושכים תשומת לב, הקצב מטריד והבימוי מנסה להציג לנו את נורה כדמות בעייתית, שבורה, מוטרדת. אחר כך מתחיל הסיפור, וסגנון הבימוי משתנה לנארטיבי יותר. במהלך הסרט, מופיעים קטעים אקספרסיביים נוספים בעלי רוח דומה. לשאלה מה רצה הבמאי לומר, להדגיש או לגרום לצופה להרגיש, לא ניתנת תשובה. נדמה שלארנו דפלשין היה צורך לספר סיפור, אבל גם ליצור מבע קולנועי בעל משקל. ההתנגשות רצונותיו דומה לתאונת עבודה משום שהתוצאה, בסופו של דבר, היא לא כאן ולא שם. "מלכה אחת ומספר מלכים" הוא סרט חצי מעניין, עם בימוי חצי מעניין, סיפור חצי מעניין ואורך שאם היה מקוצץ לחצי, היה משאיר בידיים סרט חצי נסבל.

עמנואל דבו ("האישה של ז'יל") מביאה איתה משחק טוב מאד. דמותה של נורה אמורה לסבול רוב הסרט, ושחקנית מנוסה פחות הייתה בוודאי ממצה את טווח ההבעות המיוסרות בתוך 15 דקות. דבו, לעומת זאת, מצליחה ליצור כמה רגעי כאב משכנעים ומאפשרת, גם לצופה הציני, הצצה אמיתית אל נבכי נפשה המורכבת והמיוסרת של הדמות. גם מתייה אמרליק מצליח להביא למסך דמות מעוררת אמפטיה ומלאת רוח שטות ונוירוזה מהולות זו בזו. מה שנראה בלתי אפשרי הוא החיבור בין איסמעיל הקליל ונורה המתייסרת, אבל מכיוון שסיפוריהם מקבילים כמעט לאורך הסרט כולו אפשר להעלים עין.

הנקודה הישראלית ב"מלכה אחת ומספר מלכים" היא שולמית אדר, המגלמת עובדת שמגיעה לסעוד את האב הזקן סמוך למותו. אדר היא שחקנית תיאטרון ("הבימה", "הקאמרי", "בית לסין") וקולנוע ("אהבתה האחרונה של לורה אדלר"), ונמצאת בימים אלה על אדמת צרפת לרגל צילומי סרט צרפתי בו היא מגלמת תפקיד ראשי. אם יש ל"מלכה אחת ומספר מלכים" ערך קולנועי בעיניי, הוא מסתכם בעובדה שהסרט היווה עבור אדר מקפצה לא רעה אל תפקידים נוספים בקולנוע הצרפתי.