מיקרובי

מה יש ברובי וויליאמס שכולם אוהבים אותו? כיצד זה הפך הרובסטר לבנאדם היחיד בעולם שגם ההומו החרמן, גם נער האינדי החמצמץ וגם מלכת הכיתה (שלא לומר מלכת אנגליה) מאוחדים בחיבתם כלפיו? את התשובה מספק רובי בעצמו, בשיר מספר שלוש באלבום החדש, בו הוא שח: "I'm not perfect, but you don't mind that, do you?". לא, ממש לא אכפת. כל עוד תמשיך להצטלם בעירום, כמובן.

רובי וויליאמס הוא כיום אושיית הפופ הבכירה בבריטניה. הוא גם היחיד מגל להקות הבנים של הניינטיז שהצליח לפתח קריירת סולו מצליחה (גארי בארלו, מישהו?). כי רובי הוא מלך. ורובי שובב. ורובי העלה לדרגת אמנות את השילוב בין המאמי הלאומי שאמא מעריצה לפוחז הרשמי שהבת לזיין רוצה. רובי משמין ומרזה, מסניף והוזה, חושף ים שיערות על החזה, ועוד נהנה לפטפט על זה.

הבעיה היחידה עם וויליאמס היא שהאישיות הסמי-פרועה שלו עומדת בסתירה מוחלטת למוזיקה שהוא מייצר, שהיא הכי מיינסטרימית ולא מאתגרת בעולם. חלק מהבלדות שלו משעממות מוות. העובדה ש"אנג'לז" שלו, שיר בינוני בהחלט, הוכתר בתחילת השנה כסינגל הבריטי הכי טוב של רבע המאה האחרונה היא תעודת עניות לטקס הבריטס יותר משהיא אות כבוד לרובי. אבל רובי חתיך. הכי חתיך. והוא גם אוהב להראות את זה. בסרטון פרומו שהופץ לפני כמה ימים לכבוד האלבום החדש וויליאמס אף חושף את הווילי לכמה שניות. המתח בין המוזיקה החנאנית של וויליאמס לאישיות כוכב הרוק, שלא לומר כוכב הפורנו, שהוא אימץ לעצמו, הוא כנראה זה שמאפשר לכל מגזר דמוגרפי למצוא בו משהו לקחת הביתה.

אז עכשיו יש לרובי אלבום חדש, שהוא גם סוג של פרק חדש בקריירה. אחרי אלבום אוסף ואלבום בהופעה חיה שיצאו בשנתיים האחרונות, ואחרי שנפרד מגאי צ'מברס, אקס להקת וורלד-פארטי ושותפו הוותיק לכתיבת השירים, אפשר היה לצפות לאיזה טוויסט קטן בעלילה. ואכן, "טריפינג", הסינגל הראשון מהאלבום החדש של רובי, סיפק את הסחורה. גם גרובי מגנובי, גם שומר על הסאונד המזוהה עם רובי ובאותה מידה מצליח להפתיע עם פרקשן דומיננטי, כינורות נמרחים ואווירה כללית של להיטון סקא שניסה ללכת בעקבות "There Goes The Fear" של הדאבז, ובדרך יצא משליטה. בשיר הזה לבדו יש יותר גיוון מאשר בכל שאר השירים באלבום גם יחד.

את צ'מברס מחליף פה בתפקיד השותף היצירתי סטיבן דאפי. דאפי, היה סולן דוראן דוראן למשך שתי דקות עד שהוחלף בסיימון לה בון, היה כוכב פופ לשניה בזכות עצמו (טין טין דאפי, קראו לו אז), ואח"כ יוצר פופ-פולק במסגרת הליילאק טיימס. עכשיו הוא עזר לרובי להרים הפקה ממש מעולה - עשירה בפרטים אך לא מכבידה, הכל יושב בול במקום ועם זאת פה ושם יש הפתעות בסאונד, אבל חוץ מזה האלבום מקרטע. חוץ מ"טריפינג" ומ-"Your Gay Friend", שהוא שיר חביב, האלבום רחוק מלהמם חושים. זאת תמיד היתה הבעיה עם האלבומים של רובי – סינגל וחצי פצץ, וכל השאר חצץ.

פה ושם ניכרים באלבום ניצוצות חדווה, אבל זה כמעט אף פעם לא מצליח להלהיב לאורך שיר שלם. ככה שכמו בבדיחה המפורסמת על פלייבוי, אתה אולי מספר שאתה קונה את האלבומים בשביל השירים, אבל תכל'ס, החלק המעניין בהם הוא תמונות העירום של רובי בעטיפה הפנימית. וכיוון שב"Intensive Care" אפילו את זה אין, התאכזבתי נורא.

רובי וויליאמס, "Intensive care" (הליקון, Chrysalis)

השוגהבייבז התחילו את הקריירה בתור להקת הבנות הצעירות הכי חמודה ומיוחדת בעולם (אחרי מנגו, כמובן). היו להן כמה שירי פופ יפים ונינוחים, ויכולת לחבב אותן בלי להרגיש שפתחת רגליים לסוחרים הממולחים ששולטים בכל להקות המבחנה האחרות. באלבומן השני השוגות כבר עברו לליגה של הממש גדולים בזכות "פריק לייק מי", להיט המאש-אפ שרקח להן ריצ'ארד איקס, שגם הכניס את שגעת הבוטלגים דאז לצמרת המצעד הבריטי. אבל כמובן, בייבז וקוץ בהן. על כל שיר משגע כמו "פריק לייק מי" קיבלנו מהבנות קלקול קיבה אטומי כמו הקאבר המכוער ל-"Shape Of My Heart" של סטינג. או כמו שאומרים בצבא, אפשר להוציא את הבן-אדם מאטומיק קיטן, אי אפשר להוציא את האטומיק קיטן מהבן-אדם.

גם באלבומן החדש, רביעי במספר, ממשיכות השוגהבייבז לעבוד עם שמנה וסלתה של מפיקי האלקטרוניקה העכשווית. דאלאס אוסטין הפיק את מרבית השירים באלבום, בריאן היגינס מתהילת האלבום האחרון של סנט אטיין (וגם מ"בליב" של שר, אם ללכת עוד קצת אחורה) תרם שני שירים, וגיא סיגסוורת הוסיף עוד אחד. רק שזה כבר לא כיף כמו פעם. אולי אם אתם פריקים של זבל מצעדים, אבל גם לא בטוח.

ב-"Push The Button", הסינגל הראשון מהאלבום, הביט של דאלאס אוסטין קצת שובבי וקצת מעצבן, ובכל מקרה השוגהבייבז נשמעות כאילו הדבר האחרון שבא להן זה לשיר. רוב השירים האחרים באלבום הם סתם, ממש סתם, חוץ אולי מ"שמלה אדומה" ומ-"Ugly" שיש להם פזמון נחמד. החידוש ללהיט האייטיז המשגע "אובסשן" מעאפן ומיותר לגמרי. פוש דה סקיפ באטן.

שוגהבייבס, "Taller In More Ways" (הליקון, Island)