כתב שלילי

למרות שמלבד ניסיונות לצפות במשפחת סימפסון אינני נוהג לצפות בערוץ הראשון, עצרתי אמש לביקור במהלך חיפוש אחר משהו ראוי לצפייה. "כתב פלילי" העביר לי איזה שעה, אבל לא ממש בכיף.

חשוב להודות, בדרך כלל אני פריק של סדרות משטרה - בעיקר זרות – אולי בגלל שמשטרת ישראל פשוט לא מצטלמת טוב והשחקנים במדים כחולים ודרגות ענק נראים תמיד מחופשים. גם כשמנסים לשים אותם על אזרחי, הם אף פעם לא נראים מרשימים במיוחד כמו עמיתיהם הבריטים או האמריקאים, שגם במציאות, אגב, משדרים הרבה יותר "ריספקט". מלבד "תיק סגור" המוצלחת, כל ניסיון מקומי לעשות סדרת משטרה לא הגיע לברכיים של הספין של הספין אוף של "חוק וסדר".

אבל מה, כתב פלילי לא עוסקת רק במשטרה אלא גם בעולם התקשורת, ממנו אני מתפרנס, ולכן חשבתי לטמטומי, אולי יהיה סבבה. לא היה. עלילתה הבסיסית של הסדרה אומנם קרובה מאוד למציאות הפלילית בה אנו חיים, אבל הדמויות הן כה מוגזמות, שלעיתים הצופה מתקשה להחליט אם הוא צופה בדרמה או בסאטירה. אייל שכטר בתפקיד הכתב הפלילי, אודי תבור, הוא אולי היחידי שמצליח לשכנע (אולי בגלל שהוא אכן מתפרנס מעבודה בעולם התקשורת), נאבק בין עבודתו התובענית והתחרותית בעיתון לבין חייו האישיים המתפוררים. וכן, כמו באלף סדרות שכבר ראינו, הוא פרוד מאשתו ולא משקיע מספיק בילדים (טינאייג'רית שבוזה ששונאת אותו וילד קטן ומבולבל). היינו, ראינו, מיצינו.

הפרק הראשון נפתח בפגישה שהעיתונאי מקיים עם בכיר בעולם הפשע בבית קפה בגבעתיים (?!), שמחליט לחשוף בפניו פרשה מרעישה והסצינה מסתיימת בסוף הכי צפוי בעולם. הייתי מופתע אם השניים היו לוחצים ידיים ונפרדים כידידים, לא כשהעבריין חוטף צרור בחזה. מכאן והלאה הסיפור אמור להתחיל להתגלגל בקצב מהיר, ובמקום, העלילה האטה והתנתקה מהמציאות. הנה מספר דוגמאות מהירות: בעוד הבחור נאבק על חייו עם חזה בצורה של מסננת יורדים חובשי מד"א בנונשלנטיות מהאמבולנס, נותנים לו מסיכת חמצן ומפנים אותו – האם מישהו מכותבי הסדרה צפה ב"אי.אר"? קודם כל טיפול ראשוני וייצוב המצב ורק אז פינוי, כשהריאות מנוקבות חמצן לא ממש יעזור. בהמשך מתחפש הכתב לרופא ומנסה להוציא מהעבריין הגוסס את שמו של הבכיר המעורב בפרשה, בזמן שהוא שוכב (עדיין מדמם) על מיטת חדר הניתוח. ניסיון הדיבוב הזה מתבצע כשבחדר הניתוח אין זכר לצוות רפואי למרות שהפצוע במצב קריטי והובהל שניה קודם לכן למקום. כאילו זה לא מספיק, יוצא תבור מחדר הניתוח בחלוק הרופאים שגנב ודמו של העבריין על שרוולו, הישר לקבלת פנים לבבית של עמיתיו לעבודה וקצין משטרה בכיר, כשכל הנוכחים משבחים את טריק ההתחזות לרופא – כולל קצין המשטרה.

כדי לא להלאות אתכם בהמשך העלילה (למרות שחיים בוזגלו ושאר יוצרי וכותבי הסדרה הלאו אותי), העסק פותח מלחמה בעולם התחתון ,כשדמויות עלומות מעונינות בהקלטת שיחתם האחרונה של תבור והעבריין. אגב, שרית רונזשטיין בתו של העבריין הידוע והעצור זאב רוזנשטיין, משחקת באופן מפתיע את בתו של הפושע שנרצח. כשהיא מסתערת ביבבות על גופת "אביה", היא משכנעת בערך כמו יוסי ביילין בתפקיד הביטחוניסט. וקשה שלא להיזכר ב"קליעים מעל ברודווי" של וודי אלן, בו "נאלץ" מחזאי לתת תפקיד ראשי בהצגה לביתו של מאפיונר צמרת.