משאלת מוות

בסך הכל, זאת אומרת, בסיכומו של עניין, משמע, אם מצרפים את כל הנקודות לקו, אז יוצא שצביקה הדר די שיחק אותה בחיים. זאת אומרת, בקריירה המקצועית. זאת אומרת, יש אנשים שלא מבדילים בין השניים. אין מה לומר, צביקה הדר - לפחות לפעמים - הוא אחד האנשים הכי מצחיקים שמסתובבים בשואו ביז. הישראלי, יענו. ואין מה לומר נוסף: שנות התשעים וערוץ 2 - גם אם רק בקיומו המטאפורי - חייבים לצביקה הדר אם לא את ז'וז'ו חלסטרה, אז לפחות את הפלקטיות המתוזזת שלהם, התוכן חסר המשמעות המשמעותי ביותר בתולדות התקשורת העברית, בין מקבץ פרסומות בהול למבזק מיוחד מזירת הכשל הבטחוני התורן.

משום שצביקה הדר הוא הסמל המרכזי, לפחות בעיניי, של תרבות הידה ידה ידה, שדילגה אצלנו ממעמד של מדורת הבלים, לקאלט להמונים ועכשיו לרטרו חסר תזמון, המנסה באופן נואש לקאמבק, או לחלופין להמציא את עצמו מחדש - ולא בהצלחה - תמורת מאזן משתלם לזכיין. ומכיוון שאת שנות התשעים אין אפשרות לשחזר, אפשר לנסות ולבצע בהן תיקונים רטרואקטיביים (במדיום הטלוויזיוני, הכוונה). ולמה באמת הכוונה? לשובו של צביקה הדר ליום שישי, שוב למשבצת הפריים טיים, החניבעל לקטר של "כוכבי המסך" לדורותיהם.

לקח לו "עפולה אקספרס" אחד, "שמש", שידורים חוזרים של "הקומדי סטור", ספיישל אצל ארז טל וכתבת שער ב"פנאי פלוס", או בקיצור, שש שנים, רק כדי להתאושש מטראומת הזאפטה הנוראה שחטף מהזכיינים לאחר פארסת "שישי שואו" המביכה והמשפילה. עשרים קילו הוא הוריד, אפילו יותר, רק כדי להשיל מעליו גם את האחוז היחסי של העור והשומן שעדיין לא התחלף מאותה תקופה חשוכה בחייו. ועכשיו, כשנראה שהוא עומד על רגליו, הוא מתעקש לעשות את זה לעצמו עוד פעם. מישהו יודע אם יש לו סוכן?

בשביל מה הוא צריך את זה? רק כדי שכל כפויי הטובה מהתעשיה יצוטטו בעילום שם בכתבות תחקיר לרן בן-נון שצביקה גמור, שהוא מחק את עצמו בפארסה הנוכחית שלו בשישי בערב? שהוא עשה טעות טקטית מזעזעת כשניסה במקום שאפילו אלוהים, זאת אומרת, דודו, נכשל? מה, יש לקריירה של צביקה משאלת מוות? ואם לא, אז למה הוא עושה את זה? למה הוא לא חי על הכסף מהריראנס של "שמש" ומסתפק בטור במדור הספורט בנושא "הפועל באר שבע בליגת העל"? ואולי בעצם הוא חתום על חוזה דרקוני, עוד מימי "שישי שואו", שמחייב אותו להתפדח אחת לאיזה מחזור עינויים תקופתי, שיקבעו הזכיינים, על המסך? ואולי בעצם הונו אותו? הבטיחו לו שהתוכנית תשודר בימי שלישי, ובנוסח הסופי של החוזה, בשלב ההגהות, השמיטו את ה "ל", והשלישי נהפך לשישי? הכל נשמע מתקבל יותר על הדעת מאשר חתימה ביד יציבה, בדעה צלולה, על התחייבות לירות לעצמך ברגל, ימים ספורים לאחר שהצלחת לקום, בכוחות עצמך, ממיטת תאונת העבודה הקודמת שלך.