הא לך. מה נהיה?

מה נהיה עם המאניה של "מה נהיה"? רובנו ככולנו נמנים על מזריקי אקטואליה לוורידים, מי יותר ומי פחות. איך אפשר שלא, כאשר בכל ארבע דקות המשטרה משחררת התרעה חמה, בכל חצי שעה עולה מבזק חדשות ופעם בחודשיים יש פיגוע. מכורים, נמאסתם. אם כל הניוז-ג'אנקים במדינה נראים כמו שלושת המתמודדים של תוכנית אמש, מוטב לנו שניגמל ממנת המלאכי-חזקיה שלנו. פיהוק ארוך, שעמום אינסופי, חוסר-הזדהות ובעיקר שאלה אחת גדולה – על מה ולמה התכנסנו כאן היום? אבל זהו רק קצה קצהו של קרחון האימה. בסופו של דבר, הכל מתחיל ונגמר במנחים, כל אחד בנפרד ומה שביניהם.

בשלב מסוים, דקות מעטות מתחילת התוכנית, ששודרה אמש בערוץ 10 כבר בפעם השלישית, תקפו אותי געגועים עזים לרות גונזלס. איזה יופי היא סובבה את גלגל המזל, אלו שני טורי שיניים צחות היא חשפה, והלוק הדרום-אמריקאי – אחחח, תענוג. איפה היא ואיפה נערת-הגלגל החדשה?

כשיעל בן-דב, הסייד-קיק הצוננת של אברי גלעד ב"מה נהיה", מקריאה בדיחות מהטלפרומפטר, זה נראה ונשמע בדיוק כמו יעל בן-דב מקריאה בדיחות מהטלפרומפטר, כלומר משהו לא ברור שנע בין הקראת המדור הסאטירי "אפעס" באוזני פעוט המנסה להירדם לבין נאום הניצחון של מארק רוזנבאום בטקס פרסי אופיר – פשוט לא עובד. ויותר מכך – אפילו לא טיפה'לה משעשע. משהו באינטונציה הרובוטית, משהו בחיוך המלאכותי ממש לא אמין. הרבה יותר יפה לה להיות מתמודדת ב"שגריר" או לגלם דוג-ווקר ב"רצועה" של ביפ, והרבה יותר יפה לה כשאברי לא מפאר בכל תוכנית את יופייה. זה מביך. גם את הצופה התמים, גם את אברי, אבל בעיקר אותה.

בעוד בן-דב מזיקה יותר משהיא מועילה, התוכנית דווקא תפורה היטב למידותיו של אברי הישן והטוב. רק רואים מה הוא לובש וכבר אפשר להבין שלא התעוררנו מוקדם מדי הבוקר. ככה זה כשהקפה כבר הספיק להתקרר ועמו נעלמו החולצות הצבעוניות שהמנחה עוטה על עצמו עם עלות השחר, לטובת לוק לילי. אברי הצליח בפורמט, בעיקר משום שמדובר בנוסחה מקורית ותחרות מאוד פשוטה לעיכול. הרכיבים כדלקמן: נעלים שלושה אנשים למשך שבוע, נמנע מהם גישה לכלי תקשורת, נעמיס אותם על סוסים אציליים ולבסוף – לא רק שנצמיד להם מאבטח אישי ונחרים טלפונים ואוזניות שב"כ – גם נבדוק אותם בפוליגרף, כדי שחס וחלילה לא יצליחו להערים עלינו עם איזה טרנזיסטור מעודכן; לאחר שאלות די-נחמדות ולחיצה בנונשלנטיות וללא לחץ-זמן על הזמזמים מצד המתחרים, יציין המנחה המוביל את התשובה הנכונה מבלי להיעזר בתמונות מתוך העיתונים או מסך הטלוויזיה, כאילו היה זה צ'יזבט ממדורת ל"ג בעומר.

קצת אכזרי מצדו של אברי, למען האמת – הרצחת וגם ירשת? גם מנעת מהמתמודדים את האינפורמציה וגם לא טרחת לארגן להם לפחות איזו הוכחה מצולמת, כדי לספק את צורכיהם האקטואליים? לא לעניין. והצ'יזבט ממשיך, הפעם עם סיגר, בדמות כתבות שקריות, בדיוניות שאמורות להטעות את המתחרים ודווקא עוברות יפה. כתבה נראית כמו כתבה, היא מצולמת וערוכה היטב ואפילו מלווה בקריינות מקצועית. ובנוסף לכך, סופסוף הפוליטיקאים והסלבריטאים שלנו מוצאים פתרון לאופיים מלא החשיבות העצמית. איזה קטע, אופיר פז-פינס, סופי צדקה והראל סקעת עבדו עליך. עוד שניה יגאל שילון יוצא מהזמזם, להעניק פסלון וחיבוק דוב חם. מעט נמוך אמנם, אבל סחתיין על היצירתיות.

על אף כישלונות העבר בז'אנר השעשועונים, אברי יוצא הפעם טוב, בדיוק כמו שהוא אוהב, עם ציניות, מקוריות, אינטליגנציה ושיער מאפיר. כל זה לא היה יכול להתאפשר לצד לינוי בר-גפן. לה יש אישיות, לבן-דב עדיין אין. אז בינתיים, עד שהיא תמצא אותה, שתחזיר את התיק ותלך הביתה.