בלואו ג'וב

אם יהיה ל"בסימן ונוס" מזל, יכול להיות שלא יזכרו ממנה רק את סצינת האורגזמה של יהודה לוי בחדר החקירות, זו שכבר הולכת ומקבלת מימדים של קלאסיקה ישראלית. כיכובו בתפקיד הראשי במיני-סדרה, בכל אופן, מביא רייטינג של לא מעט פקאצות מוכות כלבת, שרק מתות לרייר בטוקבקים "איזה כוסון יהודה" בנושא ו"רות יה קנאית אמן תידרוס אותך משאית זבללל" בתוכן. זה כבר יתרון. ספק גדול אם הן יזכרו איך הלכה שאר העלילה, אבל לא כאילו שזה כל כך משנה, כי מלראות את יהודה גומר חצי מדינה גומרת גם וזה מה שחשוב. אני בחצי השני, אם תהיתם. אפילו אם נניח שהוא עושה עבודה משכנעת בתור הסופרסטאר הזיין יואב "ג'וב" נוימן, רוב הזמן היה לי חשק מטורף בעיקר לשלוח אותו להסתפר, להתגלח, להתלבש כמו בנאדם ולהיפטר מכל הפאייטים האלה שהוא עוטה על עצמו. חבל, סך הכל מזוויות מסוימות הוא דווקא בחור נאה, פחות או יותר.

תקציר כללי, למקרה שאינכם מעריצה בת 14 ששמה וידאו בהיכון כדי להקליט את יודה'לה ופטמותיו הזקורות בע"מ, כפי ששודרו אמש בערוץ הוט 3: ידידתו הטובה של ג'וב נוימן, שירי נבו, מסדרת לו קטע עם אחת, נוגה כוכבי, שבניגוד לשאר השפוטות שלו גורמת לו להתאהב בה. זמן קצר אחר כך נמצאת גופתה של שירי בחצר ביתה וגורי אלפי, בתפקיד חוקר המשטרה הפעור ינון הראל (מה יש להם מהשמות הפלצניים האלה? למה אף פעם אין שם איזה שמעון מסיקה או סימה אבוטבול? אולי שומרים אותם לסדרות על השב"ס?), נחוש להוכיח כי מדובר ברצח אכזרי שג'וב ביצע, ולא בהתאבדות כפי שסוברים כולם. ובכן, מי באמת רצח את שירי נבו? הישארו עמנו, מיד אחר כך תגלו מי ירה בג'יי אר. הנה, מה אתם יודעים, כל הסימנים מצביעים על ג'וב! נראה שכל העולם נגדו ואין לו ברירה אלא למצוא בעצמו את הרוצח האמיתי ולהוכיח את חפותו! אין ספק, הבנאליה חוגגת לאורך כל הפרק הראשון. לרגע גירדתי בראשי במבוכה והלכתי לבדוק אם לא חלה טעות וזו לא הפקה נוספת של יקירי יאיר לפיד, אני חושבת שהוא מייצר דברים כאלו מתוך שינה. אחר כך נזכרתי שהעלילה התפרסמה בהמשכים ב"לאישה" בזמנו (באמת! היה לנו בחדר המתנה של הקליניקה), וזה, אולי, מעיד על "בסימן ונוס" יותר מכל. רומן טיסות חביב, מתח זול להמונים, ולא משהו שאפילו המחבר עצמו, אורי אדלמן, החשיב לאחת מיצירותיו הטובות יותר. לא נורא, המסחרה תופסת את כולם באיזשהו שלב.

בנוסף, משחקן של רוב דמויות המשנה לוקה בחסר והתסריט מכיל לא מעט קלישאות (די להזכיר את ה"פאקינג" התכופים והמיותרים שג'וב פולט), אבל גם זה לא נורא בכלל: השורה התחתונה היא שלמרות הפאקים, "מצא את הרוצח" היא נוסחה שתעבוד תמיד. קשה מאוד לפספס עם כאלה דברים. אמת, לא מדובר בטלוויזיה שמפילה מהכיסא, אבל היא כן מצליחה לעורר לפחות בדל סקרנות להמשך, כמו גם ציפייה לטוויסט שישבור את הנוסחאות השחוקות ויביא אותה בסוף מפתיע באמת. אני אופטימית, ובכלל, כבר השחתתי מוצ"שים על דברים הרבה יותר גרועים.