להיטי זהב בכל מצב

מי: שלישיית ההיפ-הופ הכי Fאנקית, חתיכית ויהודית בהיסטוריה של הז'אנר.

מה: 15 להיטים לוהטים, בלי שום היגיון או סדר בבחירתם. כל ההמנונים הגדולים אמנם בפנים, אבל הרבה להיטים מגניבים אחרים חסרים.

איך: להיטים של הביסטיז ברצף זה לא משהו שיכול להיות רע, אבל האוסף הזה רחוק מלהיות מקיף, ממצה או ברור. בניגוד לאוספים של הרכבים מתחרים, אפילו בחוברת מהודרת לא השקיעו פה. למעשה, בכלל לא מצורפת חוברת לדיסק. אם לוקחים בחשבון את העובדה שרק לפני שש שנים הוציאו הביסטיז אנתולוגיה כפולה ומקיפה, ושמאז נוסף לרפרטואר שלהם אלבום אחד בלבד, לא ברור למה בעצם נחוץ האוסף הנוכחי או למי בדיוק הוא טוב, חוץ מאשר לבעלי המניות של תאגיד המוזיקה EMI, כמובן.

היילייט: "Intergalactic", "So What'cha Want".

שורה תחתונה: כיפי אך חלטוריסטי.

ביסטי בויז, "Solid Gold Hits" (הליקון, Capitol)

מי: קולקטיב הדאנס בהנהגת ליאם האוולט התחיל ככוח מרכזי בסצינת הרייבים הבריטית, ואחד ההרכבים הכי חשובים של שנות התשעים, נהיה מלך המצעדים עם האלבום "Fat of the Land", וגמר בתור פרוייקט משמים וכושל של איש אחד.

מה: אוסף כפול לסיכום 15 שנות פעילות. בדיסק אחד מיטב הסינגלים, וברוך השם היו הרבה כאלה (את "Baby's Got a Temper" חסכו מאיתנו. תודה). בדיסק השני נדירויות, רמיקסים וקטעים מהופעות חיות, כדי שגם למעריצים הוותיקים תהיה סיבה לקנות. ואם כבר מעמיסים, לאלבום מצורפת גם חוברת שמנמנה עם תצלומים, והקרטון שאורז את הכל מעוצב כתג משטרתי נוצץ, עם לוגו הנמלה המפורסם. קטעים חדשים דווקא אין (למעט הרמיקסים), אבל על רקע כישלון האלבום האחרון של הפרודיג'י, אולי עדיף שכך.

איך: הקולקציה המסחרית (דיסק א') היא שעה ורבע של עונג מוחלט. החל ב"Firestarter" וכלה ב"Hot Ride", כל צווחה יושבת בדיוק במקומה וכל ברייק מגיע בדיוק בזמן. אפילו הסינגלים מהאלבום האחרון, כשהם משולבים בין טילים מדויקים ולא בין שאריות של זבל פטרוכימי, יושבים לא רע. הדיסק השני קצת מקושקש. הרמיקס של אודיו-בוליז ל-"Out of Space" נחמד, אבל בהחלט אפשר להסתדר גם בלעדיו, ואילו ביצועי הלייב לא מוסיפים הרבה למקור.

היילייט: "Out of Space" בגרסת המקור, כמובן.

שורה תחתונה: עדיף באמת שהזיכרון הטרי מהפרודיג'י יהיה האוסף הזה ולא אלבומם האחרון, "Always Outnumbered" וגו'.

הפרודיג'י, "Their Law" (בי-אן-אי, XL)

מי: במשך עשר שנות פעילות הוציאו ניל בארנס ופול דיילי, הם צמד הדאנס הבריטי לפטפילד, רק שני אלבומי אולפן. הראשון שבהם, "Leftism", זכה למעמד של קלאסיקת דאנס מיד עם צאתו, בחורף 1995. האלבום השני, "Rhythm and Stealth", הגיח רק ארבע שנים וחצי לאחר מכן, אבל גם הוא לא פראייר.

מה: בתואנה של עשור לצאת אלבום הבכורה של לפטפילד, חברת סוני-BMG מסכמת את פועלו של הצמד, שהתפרק כבר לפני שלוש שנים. כל הלהיטים, ויחסית לקורפוס היצירה הדל היו לא מעט כאלה, נמצאים כאן, פלוס סינגל הביכורים "Not Forgotten" שלא נכלל באף אחד מצמד האלבומים של הצמד, פלוס שלושת הקטעים שתרם הצמד לסרטיו הראשונים של דני בויל ("Shallow Grave", "טריינספוטינג" ו"החוף").

איך: לפטפילד הביאו טוויסט מרענן לאומת הדאנס המתהווה של תחילת שנות ה-90, עת שילבו דאב, אפריקנה ואסיד בביטים שלהם – פעם קראו לזה פרוגרסיב האוס, לפני שהמונח נחטף על ידי גרסת הרד-בול של טראנס. גם הבחירות המעניינות שלהם בווקאליסטים – מג'וני "סקס פיסטולז" ליידון וטוני "The Curve" הולידיי ועד רוטס מאנובה, ארל סיקסטין ואפריקה במבאטה – היטיבו עם תוצרתם. הכל נשמע טרי ומהמם גם עכשיו, עם זאת, אלבום אוסף שמסכם כולה שני אלבומי אולפן זה קצת, נו, מסריח.

האוסף הזה לא מוסיף כמעט שום דבר על שני האלבומים של הצמד, שהם גם ככה חובה בכל תקליטיית דאנס עם שורשים. ומה שהוא כן מוסיף, נחמד אך לא מפיל. אבל העטיפה יפה!

היילייטס: "Release The Pressure", "Open Up"

שורה תחתונה: אל תסתכלו בקנקן, אלא במה שאין בתוכו.

לפטילד, "A Final Hit" (אן-אם-סי, Sony-BMG)