הולך בחצות

התוכנית הלילית "בא בלילה" של רשת מפגינה זריזות תרבותית. חצי שעה, שחולשת על כל כך הרבה נושאים בתרבות המקומית, בשצף קצף, לכדי שפיכה מוקדמת. אני רואה לנגד עיני את המפיקים של רשת ואת המנחה איתי מאוטנר עצמו, יושבים בישיבת הפקה ומסבירים, שהכי חשוב זה שהתוכנית תהיה קצבית, מהירה ומלאת אייטמים, שתהיה מגניבה וצעירה ושהמנחה, חנון ככל שיהיה, יהפוך לפחות לחצי שעה לבחור הכי "קול" בסביבה. נראה שמרוב מאמץ להיות "קול", בתוצאה הסופית, בא בלילה היא תוכנית מאוד לא רגועה, ויש לומר אפילו מתלהבת. נקמת היורמים בפורמט של "לייט נייט" תרבותי.

בחצי שעה כולל פרסומות יש שם הכול; קולנוע, עיצוב, אומנות, צילום, וידאו, אופנה, אקטיביזם, מוזיקה, ספרות, שילובים יצירתיים, בקיצור, מה לא. לזכות התוכנית יאמר שיש בה הקלילות והתוססות כבשמפניה, אך התחושה הכללית היא של גלישת הקצף מעבר לכוס. לפני שתאמרו "אוחזת בענף עץ השקד" והתוכנית כבר הסתיימה מבלי לזכור מה בכלל היה שם. אז נכון שהתוכנית היא לא "אפוסטרוף" הצרפתית, אבל עדיין אפשר להאט את הקצב, להתמקד במספר מועט יותר של נושאים ולתת להם מקום ומשקל. פריים אחד, ובו מיכל אמדורסקי מבצעת "אינקו אינקו באטו באטו" ("אינקובטור", של הקליק), אלון נוימן מתופף עם חולצה של "זהו זה" ואיתי מאוטנר מציג את להקת הבית בסגנון "עוד להיט" הוא רק דוגמא לרצון טוב ולחוסר טאץ'. גם לעשות רטרו צריך לדעת – שייקחו דוגמה ממדונה.

אם אינני טועה בכיוון של התוכנית, מן הראוי שתוכנית שעוסקת בתרבות תהווה בעצמה דוגמה ליצירתיות ומקוריות, אפילו בזעיר אנפין. חידוש לקליק, חולצת "זהו זה", לשאול את סיגל אבין במושב האחורי של מונית לבחור בין ליאור שליין לליאור אשכנזי (לימוזינה סטייל או יאיר לפיד חוסר סטייל) הן דוגמאות בולטות לחוסר מקוריות. מטריד יותר שהתוכנית עצמה נשאבת אל הרטרו, סימפטום למצב של חוסר תרבות, כשאין לנו מה לחדש בזמננו אנו. אם אין לנו בשורה חדשה בזמננו, אנחנו נצמדים לסמלים של הילדות שחלפה לפני 15 שנה, פלוס מינוס.

למרות כל אלה, "בא בלילה" היא מגזין תרבות חמוד, כיפי ומתלהב שמעלה חיוך. בכל זאת, אינקובטור או לא, להתהדר בסלב איכותי, גברי ושרמנטי כמו העיתונאי צביקה יחזקאלי, ראש הדסק לענייני ערבים בערוץ 10 המתחרה, ללא ספק מראה שהתוכנית מכוונת לרמה גבוהה. גם איתי מאוטנר עושה רושם של מנחה נבון ומשכיל, ונראה שהוא יכול לגלות יותר ביקורתיות כלפי מה שמבעבע בתרבות המקומית. בדרך של סיקור, ביקורת והעלאת שאלות לגבי מה שקורה כאן, יכולה להיווצר בתוכנית דינמיקה מעניינת, שתקנה לתוכנית ערך מוסף. במקום לתת דגש למגניבות לתת דגש לתוכן שמוצג, בלי לוותר לחלוטין על הפורמט התזזיתי, תהפוך את התוכנית לא רק למגניבה, אלא גם לכזו שתצליח לגנוב את תשומת ליבנו.