מה אתה אוסף כשאתה קם בבוקר

מי: הסולן לשעבר של הסטון רוזס וההוכחה שלא רק מוצא האדם מן הקוף, אלא אולי אנחנו גם חוזרים לאבותינו בהדרגה.

מה: בראון מסכם את קריירת הסולו שלו, שמונה עד כה ארבעה אלבומי אולפן וכמה הופעות אורח אצל Unkle. כל הלהיטים בפנים.

איך: בראון קרא לאוסף "דה גרייטסט", בלי ה"היטס" המתבקשים בהמשך. מה שאומר שאולי הוא התכוון בעצם שהוא הגדול מכולם, או לפחות הדיסק הזה. ועם כל השחצנות, האוסף יפה וערוך בתבונה. בכל אלבום היו לבראון כמה להיטים נאים, וכמה קטעים די סתם (למעט האלבום השני, שהיה מהמם כולו). מדובר בחומר גלם קלאסי לאוסף – מטאטאים החוצה את כל הפילרים, מתמקדים בקילרים, והתוצאה פצצה. העובדה שבראון הוסיף גם את הקטעים שלו עם Unkle, שהיו פחות או יותר הקטעים המוצלחים היחידים של הפרוייקט הזה, ושהוא אפילו טרח על סינגל חדש, מעניקה לדיסק גם קצת ערך מוסף.

היילייט: "Dolphins were monkeys", "Be There"

שורה תחתונה: הוא אולי נראה כמו קוף, אבל עושה נעים בעור התוף.

איאן בראון, "The Greatest" (הליקון, Polydor)

מי: הרביעייה הסקוטית היא מקרה מוזר של הצלחה כושלת, או אולי כישלון מוצלח. הקריירה שלה התחילה כהייפ אנגלי, צברה תאוצה עם הזמן (ותודה לג'ון קיוזאק על הפרומו של החיים ב"נאמנות גבוהה"), וכשכבר הפכה לשם שכל חובב אינדי-רוק מכיר, הודיעה על פירוק בשל אי יכולתה להתקיים מבחינה כלכלית. ואם זה מה שעובר על רביעייה ש-EMI מפיצה את אלבומיה ושנייג'ל גודריץ' עושה לה מיקסים, מה יגידו אזובי הקיר?

מה: דיסק כפול, ובו מיטב הלהיטים וכן תיעוד של הופעה חיה מנובמבר אשתקד.

איך: ממש מוצלח. הצדדים הטרחניים של הבטא בנד נופו, והתוצאה היא שעה ורבע של פנאן באגף הלהיטים, פלוס ויברציות טובות באגף ההופעה החיה. אפילו העטיפה יפהפיה, עשויה בטוב טעם כמונטאז' מהעטיפות של ארבעת אלבומי הלהקה. קנו לעצמכם מתנה לחג. אולי בזכות הרווחים הם עוד יתאחדו מתישהו.

היילייטס: "Dry the rain" כמובן, וגם "Easy" ו-"Squares".

שורה תחתונה: הבטחנו זה לזו, ברגע של חולשה, שאם זה ייגמר – נגמור את זה יפה. ואכן, גמרנו את זה הכי יפה.

בטא בנד, "The Best of" (הליקון, Regal)

מי: הלהקה הסטרייטית הכי טובה שיצאה ממנצ'סטר מאז ומעולם (עזוב אותך מרמיזות דורון, הם אוכלים גם את הסמיתס – העורך).

מה: ניו אורדר ממשיכה לשמור על המסורת הלא רשמית המאוחרת של אלבום אוסף על כל אלבום אולפן, ומוציאה דיסק כפול עם כל הסינגלים, מ-"Ceremony" ועד "Turn" מהאלבום האחרון.

איך: אז זהו, שמצד אחד, כל הסינגלים של ניו אורדר ברצף זו חתיכת אורגזמה מוזיקלית. מצד שני, קצת מציק שהם נהיו כאלה חמדנים. ב-2002 הוציאה ניו אורדר קופסה מרובעת ומושקעת לאספנים, לאחר מכן יצא אוסף להיטים, ועכשיו - הסינגלים. מומלץ לבתולי ניו אורדר שמעוניינים לרכוש ניסיון, אולם חברי מועדון ייטיבו לעשות אם ישקיעו באלבומי האולפן האחרונים של הלהקה.

היילייטס: בלתי אפשרי לבחור.

שורה תחתונה: "Thieves Like Us?"

ניו אורדר, "The Singles" (הד ארצי, London)