אורנה יקיר מריצה את זוכת התיאטרונטו "גילי"

בשורות טובות ורבות מכיוונה של שדרנית הרדיו אורנה יקיר. לפני חצי שנה, באפריל, קטף המחזה שעיבדה, "גילי", את המקום הראשון בתחרות תיאטרונטו שהתקיימה בתיאטרון הבימה בתל אביב. שרית וינו-אלעד כיכבה במופע שמבוסס על עיבוד לספרה של ד"ר הניה שנון-קליין, אותו כתבה לזכר בתה שנהרגה בתאונת דרכים. בשבוע הבא, המחזה יצא לדרכו על בימות הארץ.

יקיר: "אנחנו מריצים את המחזה כקבוצה. אחד הבונוסים הגדולים שקיבלתי מההצגה היא החברות החדשה והאמיצה עם שרית והניה. הפכנו לשלוש החברות הכי טובות, ובזכות זה הניה מתכננת לעשות עליה ולהשתלב בארץ".

אבל השמחה גדולה יותר מהפקה שיוצאת לדרך. בתקופת הנצחון בתיאטרונטו, גילתה יקיר שהיא חולה בסרטן. כעת, רגע לפני שההצגה מתגשמת ועולה, יכולה יקיר כבר לדבר על תהליכי ההחלמה מהמלחה: "מה שעזר לי חוץ ממזל, זה שלא התביישתי ושמרתי בסוד, אלא יצאתי עם זה החוצה. כמות האהבה שהורעפה עלי מהמשפחה והחברים ומאנשים שאני לא מכירה ששלחו מכתבים ופקסים וצילצלו, היתה מדהימה, וזה עדיין נמשך. החיבוק הזה מאד עזר ואני ממליצה לכל מי שחולה בסרטן לשתף את הסביבה. הנטיה הטבעית היא להסגר ולהתקפל ולהתחבא מאחורי מסך של בושה, ואין בזה שום צורך. לא עשינו שום דבר רע. אני רוצה להגיד תודה לכל מי ששלח וכתב והגיב, זה היה כמו קבוצת תמיכה גדולה. בהזדמנות הזאת אני גם מאד רוצה להודות לשני הרופאים שלי מבית החולים איכילוב, ד"ר אילן רון ופרופ' משה ענבר".

עם תחילת הרצת המחזה, יקיר לא מתכוונת לנוח, להיפך. בימים אלו היא שוקדת על שני פרוייקטים נוספים פרי עטה. האחד - מחזמר שעדיין נמצא בצינורות, והשני - ערב לשחקן יחיד, אותו היא מגדירה "בדיוק ההיפך מ"גילי". ובפעם הראשונה, היא מתכוונת לעלות בעצמה על הבמה.

יקיר: "מי שמכיר אותי יודע שאני פרפורמרית, מאז ומתמיד הייתי צריכה לבחור בין רדיו לתיאטרון. זאת הפעם הראשונה שאני נותנת לעצמי הזדמנות להגיע לתיאטרון. יש לי כבר במאי, אבל צריך עוד ללטש את הטקסט. אני מאמינה שתוך חודש אכנס לחזרות". היא מסכמת ברוח מאד אופטימית: "הפרוייקטים האלו עוזרים להחלמה שלי, אני נורא מאושרת שזה מתאפשר. החיים יפים".

הופעת הבכורה של "גילי" מאז תיאטרונטו תתקיים ביום רביעי, ה-7 בדצמבר, באולם רוזין ברמת אביב, בשעה 20:30.