סינגולדה: נועה פארן

להיט קיץ בנובמבר, קלי פולאר בערבית, רוטבליט לא שותק ושילה פרבר מתמרכזת. מעוז דגני במצב רוח חיובי

  • נועה פארן
מעוז דגני

נועה פארן, "אל תשחק איתי" (הליקון)

היום האחרון של נובמבר, השמש עדיין בהירה וחמה בשמיים הכחולים. לא שאני מנסה להיות פיוטי, אני פשוט תוהה אם מי שאחראי על השעון עושה מה שצריך בשביל להפוך את "אל תשחק איתי" ללהיט הקיץ שמגיע לו להיות.

נועה פארן מחזיקה מיקרופון כבר כמה שנים עם הפרברים רפיוג'יז ודודניהם הפי.אר טרופרז. כשסאבו (סוליקו) וקותי (אניקוקו) גילו אותה, הם סרגו מסביבה להיט היפ-הופ-רגאיי מתקתק שכבר הספיק לשרוף כמה תחנות רדיו. פארן משחקת אותה ביצ' מתוחכמת וחלקלקה, ויש לה פלואו מספיק חזק בשביל להוכיח את זה. את כל זה היא עושה על ביט מחמם לב ומניע אגן, במה שנשמע כמו תשובת ההיפ הופ ל"לא ציפיתי".

ניתן למצוא את השיר בדיסק האוסף "Now Hip Hop 2".

עוד בוואלה! NEWS

מחשבון הבקבוקים: לאנשים שנמאס להם להיות פראיירים

לכתבה המלאה

בן יהוה ורוקי בי, "שושנה" (מ.ר.י.)

"שושנה" מתחיל כמו פסקול לסרט מתח ערבי - כינורות מאיימים וסטטיים, דרבוקות עיקשות, פעמונים רפטטיביים. אחרי חצי דקה על אותו תו נכנס הזמר בן יהוה בשיר אהבה - הטקסט אמנם רומנטי, אבל המוזיקה המותחת והעומק בקולו של הזמר מוסיפים לסיטואציה ממד מאיים ומלא סליז. לא לוקח הרבה זמן עד שהמתח מצדיק את עצמו, ויהוה מתחיל ללקק את הפטמות של שושנה היקרה.

בן יהוה הוא יוצא להקת ישראל, מעמודי התווך של השוליים הלא ממופים של המוזיקה הישראלית. באלבומו החדש "שירים למאמין" הוא חובר לרוקי בי, ממחתרת הראפ הירושלמית, שהוציא כבר שני אלבומים שלא התרוממו מסחרית (למרות החסות המפתיעה של אן-אם-סי). הפעם הוא עוזב את המיק ועובר להפיק. הסאונדים מסתובבים באוריינט, אבל המשמעת היא של דאב - רפטטיבי, ממסטל, עם באס עמום וכבד ברקע. השילוב בין ההיפ-הופ לסאונד הערבי מזכיר את להקת מג'יק הישראלית - נראה שהאקסצנטריות של בן ובי תשאיר גם אותם דחוקים בפינה.

חמי פור בוכראי, "המכתב" (עצמאי)

גם אצל חמי פור בוכראי המלודיה במזרח, וההפקה בקצה המערב. "המכתב" מתבסס מוזיקלית על המוזיקה הפרסית שאבא ואמא השמיעו לו והפיוטים מהשכונה. בבית הראשון הסלסולים, הפסנתר וההגשה הדרמטית מזכירים קצת את עמיר בניון. אבל בפזמון ובבתים שאחריו הוא כבר עולה למקומות אנרגטיים ורוקיים יותר - גיטרות חדות, מקצבים אלקטרוניים, כינורות יפהפיים שנשמעים כמו קלי פולאר בערבית. ההפקה של טל מטמור עשירה, חכמה ומלאת דינמיקה, והיא מעיפה את השיר קדימה.

זה סינגל ראשון מאלבום בדרך לבוכראי, שרק עכשיו, בגיל ארבעים ומשהו, הוציא את המוזיקאי שבו מהארון. אם שאר האלבום ישמור על הרמה, היה שווה לחכות.

יעקב רוטבליט, "הרהור חוזר במעמד הר סיני / ארבעים שנה" (התו השמיני, אפס)

יענקל'ה רוטבליט ידוע בדרך כלל בתור התמלילן שמאחורי שירים כמו "שיר לשלום", "שבתות וחגים", "רואים רחוק רואים שקוף" ואפילו "בוקר של כיף". קריירת הסולו שלו, שמשתרעת על ארבעה אלבומים, קצת פחות מוכרת - אם בגלל שהשירים שכתב לעצמו היו חתרניים מדי בשביל להיכנס לקאנון הישראלי, ואם בגלל שבניגוד ליהודית רביץ, הוא לא שר אלא מדקלם.

השירים החדשים שלו מוכיחים שוב שכשהוא לבד הוא אפילו יותר חד. הסינגל הכפול, מתוך "מדינת היהודים חלק ב'", הוא מאמר ביקורת שנון על ישראל העיוורת והמתנשאת. רוטבליט שר על קומבינות, הסגידה לעגל הזהב, עובדים זרים, והרבה הרבה כיבוש. האריזה קצת מאיר אריאל - לא בהכרח דבר רע - אבל התוכן ייחודי בנוף בו רוב האמנים בוחרים לשתוק.

שילה פרבר, "איזה זהב" (הד ארצי)

לפני שנתיים הוציאה שילה פרבר אלבום בכורה גס, חד ושורט, בהפקה של רם אוריון. "איזה זהב" מבשר על האלבום השני, הפעם תחת ידיו של דניאל סלומון. האמת, זה די מסכם את התמונה - פרבר מוגשת פה בגרסת הפירה שלה. לאוזן בלתי מזויינת, השיר עלול להישמע כמו בי סייד של רונית שחר.

ועדיין, זה על כתפיה של פרבר ככותבת ומבצעת לקבוע אם זה יהיה שיר טוב או לא. התוצאה היא איפהשהו באמצע - זה שיר יפה, אבל ממנה קיווינו ליותר. השירה שלה יפה וכנה וישירה, וההפקה והמלודיה מוציאות ממנה גוונים שלא בלטו עד כה. מצד שני, כבר קיבלנו ממנה טקסטים טובים מזה בעבר. אז אמנם יצא לה קצת מיינסטרים, אבל עדיין יותר טוב מהקולגות לפלייליסט.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully