וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

יעל עמית

רותם רוזנטל

7.12.2005 / 9:29

היא מעדיפה ספרי עיון על עלילות, התמכרה לחומרי ניקוי, ואם זה היה אפשרי, היתה מתחתנת עם ג'ון לנון

איזו מוזיקה את שומעת במהלך העבודה?

בעיקר מוזיקה מוכרת ושקטה, כזו שלא תפריע לריכוז ולמיקוד. לפעמים אני אפילו מעדיפה בלי. הרדיו של גלריה אלפרד, שהיה ברירת המחדל בעבודה על התערוכה הנוכחית, הוא מכונה מופלאה שקולטת מה שבא לה מתי שבא לה, ולפעמים שתי תחנות במקביל, כך שקשה לומר שהמוזיקה השפיעה על תהליך היצירה.

אני יכולה להגיד בגדול שההעדפות המוזיקליות שלי נפרדות מהיצירה. למעשה אני מגלגלת רעיון בראש עד שהוא מתגבש, עושה לבסוף סקיצה די פשוטה כדי לקבל תחושה, או לפתור בעיה טכנית, והביצוע הוא די מכאניסטי. המוזיקה לא ממש נוגעת בתהליך.


מה יותר מזין אותך - טלוויזיה, ספר או סרט?

אני משתדלת לממן את ספריית רסלינג. אני יכולה להמליץ למשל על "רוח הטרור" של בודריאר שקוראים בנשימה אחת, לא איזה חידוש מטורף, אבל אותי בודריאר תמיד מרתק. בכל מה שקשור למדיום כתוב, אני פחות מתחברת לעלילות סיפוריות. אני אוהבת ספרים שגורמים לי לראות דברים בצורה ממוקדת. בספרים תיאורטיים הכותב מביע עמדה ואני יכולה לקבל אותה או לא, לקחת אותה איתי או לא. ספרות נרטיבית פחות מאפשרת את זה, היא מעבירה אותך תהליך של הזדהות קצת מניפולטיבית.

זה קשור לדרך שבה אני יוצרת בגלל שאני פועלת באופן קונספטואלי, הרעיון מניע אותי, ואני מחפשת דרכים לבצע. אני מנסה להגיע למקום מינימלי, גם מבחינת בחירת חומרים וגם מבחינת קונספט. לבטא את העבודה במשפט אחד באופן אופטימלי. יותר דומה לשיר או לרעיון תיאורטי מאשר לסיפור או כל מדיום פנטזיונרי אחר, פנטזיונרי לא במובן השלילי, אלא במובן של מומצא, בנייה של מציאות חדשה.

הי דרומה

מה היית משנה ברחוב מגוריך?

שאלה מצוינת. אני ממש רוצה לעבור למקום מגורים אחר. אני גרה ברמת אביב, רוצה לעבור למרכז או דרום תל אביב. המרחק מהמרכז גורם לעצלנות הטבעית שלי להשתלט, כל יציאה כרוכה בהחלטה תכנון ומאמץ. אולי בעצם הכול תירוצים.

למי היית מכניסה מכות?

קודם כל לא הייתי מכניסה מכות, אני חלשלושה. אבל יש כמה פוליטיקאים שהייתי רוצה להעלים. על שקרים ומניפולציות ושחיתויות.

מה ההתמכרות שלך?

ההתמכרות שלי היא חומרי ניקוי. יש לי מתחת לכיור אוסף שלא יבייש כל חברת ניקיון שמכבדת את עצמה. כנראה זו איזושהי משאלה סמויה שהבית יתנקה מעצמו - אם רק אמצא את התכשיר המתאים.

את מי היית מזמינה לדרינק על חשבונך?

את כל החברים שלא יוצא לי לראות ואני מתגעגעת, ואת סשה הכלבה שלי. נראה לי שבזמן האחרון לא יוצא לנו לבלות מספיק זמן איכות ביחד. היא תשתה מים מהברזייה בגן על חשבון העירייה.

מי היית רוצה שיראה את התערוכה שלך, חי או מת?

ג'ון לנון. שיבוא ויגיד Yes. ונשב ונדבר כל הלילה ואולי בסוף נתחתן והביטלס יתפרקו. הסיפור המדהים של ג'ון ויוקו. אמנות, אהבה אמיתית וסוף טראגי, מה יותר מזה?

מהם הרגלי הגלישה שלך?

אני משתמשת בעיקר באי-מייל לצרכים יומיומיים. אבל בעיקר אני אוהבת לטייל ב- amazon.com ולמלא את העגלה הווירטואלית בספרים שאני לא יכולה לקנות.

תיק עיתונות

יעל עמית (27) עוסקת בנושא קו האופק כבר ארבע שנים. בכל מקום או דרך היא עוסקת בחיבורים בין תחומים שונים, מחפשת את השילוב שירגש אותה וחודרת לעומקו. בתערוכה הנוכחית, "קריסטל" שמוצגת בגלריה אלפרד, היא לוקחת את קו האופק אל עבר החיבור בין הטבע לסינתטיות. מתוך הכאוס וחוסר הצורה המובנית מנסה עמית לבדוק את התגבשות הצורה והסדר.

קו האופק נבחן אצלה גם מכיוונן של קונוטציות מיניות. כשהשמיים והאדמה הזדווגו במיתולוגיה היוונית ויצרו את האלים הטיטנים, קיבל קו האופק משמעות מינית, והפך למעין נקודת חיבור בין הגשמי לרוחני והסדור לכאוטי. עמית, מצידה, יוצרת רישום תלת ממדי פאלי המבוסס גם על אלמנטים המזוהים עם אמנות נשית, עם קראפט – הרקמה. היא מנגידה בין צורות גיאומטריות לבין צורות אורגניות ומתחבטת בין השאיפה לסדר לשאיפה לכאוס.

"העבודות שלי בדרך כלל קטנות וממצות", היא אומרת, "אני עובדת בעיקר בראש, מחפשת את הקונספט הטוב ביותר ורק אז יוצאת לעשות סקיצה". במהלך חקירת נושא קו האופק עסקה עמית גם בווידיאו ובצילום. העיסוק במגוון מדיה הוביל אותה לעסוק גם במצבי ביניים שניצבים בין תחומים שונים; פיסול וציור, רישום וציור או ציור ווידאו. "המקצב המסודר תמיד נשאר והמקצב חסר הסדר הוא זה שמשתנה. השילוב בין השניים הוא המקום שמרגש אותי, גם אם לכאורה מדובר בנוסחה שתמיד עובדת".

עמית, בוגרת המדרשה ואוניברסיטת תל אביב, חברה לגלריה אלפרד – שנפתחה בפלורנטין על ידי קבוצה של עשרה אמנים צעירים, רובם בוגרי המדרשה, שהחליטו לקום ולעשות מעשה ולא לחכות לרגע שבו גלריה ממוסדת וידועה תגלה אותם. בהנהגתה של מרגרט סטרוטר שעלתה ארצה לפני 4 שנים ומלמדת במדרשה, הם החליטו לצאת לדרך וליצור מקום משלהם לעצמם. תערוכתה של עמית היא התערוכה השנייה המוצגת בגלריה, אחרי תערוכת הפתיחה הקבוצתית של כל האמנים.

"קריסטל", גלריה אלפרד, עד ה- 30/12/05, ב'-ה': 17:00 – 22:00, ו': 10:00 – 14:00, פלורנטין 13, תל-אביב

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully