חכם על חלשים

במילון אבן שושן, הערך "בולדוזר" מפנה אל המילה דחפור. פניתי אל המילה דחפור, וגיליתי את ההגדרה הבאה: "מכונה גדולה החופרת בקרקע ומפנה גושי אדמה גדולים וסלעים". לא טעיתי, שם התוכנית אמור להצביע על הכוונה של מיקי רוזנטל וצוותו להזיז דברים, לשבור את המקולקל ואולי אף לתקן ולבנות חדש ומשופר. אבל אולי רוזנטל שכח את ההגדרה, אולי גם אצלו הגיל נוגס ביכולות הקוגניטיביות, ופתאום הוא חושב שבולדוזר הוא סמל לעיסוק תשוש וחסר אונים בנושא חבוט וידוע, או אולי בהצלפה עקשנית בגופה שמוטלת על הקרקע, אמנם עדיין חמה, אבל שלא ברור אם היא מסוגלת בכלל לקום.

בתוכנית אמש, בחר רוזנטל לעסוק דווקא בנושא הכתוש והמיובש של שחיתות מרכז הליכוד: בפורמט מגוחך בו רוזנטל הוא המורה, ואנחנו התלמידים כנראה, הוא עבר מתקשורת לחקלאות ומנדל"ן ליזמות זעירה כדי להראות לנו עד כמה שיטת מרכז המפלגה היא שיטה משחיתה, המייצרת מצב בו נבחרי ציבור מוחזקים בביצים על ידי עסקנים תככנים וחורשי מזימות שהדבר האחרון שמעניין את עכוזם הוא האינטרס שלנו. בפרצוף מודאג האזין רוזנטל לעדויות על חקלאי פעיל מרכז הליכוד שקיבל פיצוי מהמדינה, בעוד ששאר חבריו החקלאים ננטשו על ידה לאנחות אחרי "חומת מגן" (שהוא, אגב, מבצע ולא מלחמה, כפי שנאמר בתוכנית), לחבר מר"צ המלין על כך שכל מי שמפעיל היום רדיו אזורי מתפקד לליכוד על מנת להיות מסוגל למשוך בחוטים הנכונים, ולמנהל בית חולים שמתלונן על הנחתת מקורבים לשר הבריאות בעמדות מפתח. מאוחר יותר הוא גם מגיע לכנס מרכז בו אולמרט עוסק בהחלפת רוק עם מספר בלתי רציונלי בעליל של אנשים, ולא שוכח להראות לנו שחברי המרכז איימו להכניס לו מכות. בקיצור, רוזנטל עובד באמת קשה כדי להראות לנו עד כמה כל פינה נגועה בסרטן השחיתות הזה.

אולי רוזנטל היה בקומה בשנים האחרונות, אבל אחד התחקירנים או מישהו בצוות ההפקה היה ללחוש על אוזנו שאת כל מה שהוא סיפר לנו אתמול, אנחנו יודעים כבר די הרבה זמן. מישהו אמר "האי היווני"? אנחנו לא זקוקים למישהו שיגיד לנו שנבחרינו מושחתים, תודה רבה. הצבענו בשבילם בבחירות ואנחנו ידענו בדיוק מה אנחנו מקבלים. אנחנו לא צריכים עוד עדויות לכך שלפחות חלק מחברי מרכז הליכוד הם ערסים כוחניים, וולגריים ועילגים מהזן המסוכן ביותר. ממש כמו שאנחנו כבר יודעים לא להכניס מזלג לשקע חשמל – זה נקרא ניסיון מינימלי והכרחי להישרדות. אנחנו כן צריכים מישהו שיזיז דברים, שישנה, שיגרום למשהו תקין יותר לצמוח, אבל רוזנטל רק מברבר, מתפרץ לעוד ועוד משרדים ללא רשות ולא עושה שום דבר פרקטי. אם בענייני מילונים אנו עוסקים, יש מילה בעברית לעיסוק טפל, חוזר ונשנה, שאין לו שום תוצאה ממשית; המילה הזו היא אוננות.

ואם כבר אוננות, לא עדיף כבר ליהנות מהאקט? זה לא כיף להרביץ למי שכבר מדמם – כל עניין המרדף והסיפוק מהתפיסה אובד. השתלשלות העניינים הביאה לכך שנדמה כי רוזנטל בחר במטרה הקלה ביותר. מרכז הליכוד היום נראה על סף פשיטת רגל, עם סקרים שמנבאים למפלגה פחות מנדטים מש"ס. הליכוד, על שלל חדלי האישים שמתחרים על הנהגתו, נראה כמו מתאגרף פצוע בפינה, שכבר לא רואה ולא שומע כלום, שעוד שתיים-שלוש מהלומות יפילו אותו לקרשים. והעסקנים הרי לא ייפלו איתו - כמו חתול רחוב למוד קרבות הם ייפלו על הרגליים, לא משנה מה.

רוזנטל עבר על החוק הראשון של הגן, ונטפל לילדים שלא יכולים להחזיר. כלומר, למרות שדיבורו הפך רך הרבה יותר וסגנונו אגרסיבי פחות, רוזנטל לא שוכח איך להיות בריון בעצמו. לזכותו ייאמר שהוא עבד בחופשה על העברית שלו ועל הדיקציה שלו, והגיע למצב שממש אפשר להבין מה שהוא אומר. זה אמנם הישג ראוי לאיש טלוויזיה, אבל מבחור גדול ולבוש שחורים שקורא לעצמו "בולדוזר", אבן שושן ואני ציפינו להרבה יותר.