וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

אפרודיטה הקטנה

הדר טורוביץ

12.12.2005 / 9:54

הדר טורוביץ הוקסמה מ"פשוט מאוהבת", תערובת של ניו יורק, פרויד ויידישקייט, שכולה געגוע לוודי אלן

בשנים האחרונות מסתובבים הרבה חובבי קולנוע עם זרע מלבלב של געגוע זעיר. געגוע לוודי אלן ולבמאי המבריק שהיה פעם. עם כל סרט חדש של המאסטרו המזדקן, הם, שמסרבים להרים ידיים ולקבל את האמת החמצמצה, פונים לאולם הקולנוע הקרוב לביתם, ומתאכזבים. הגאון הנוירוטי איבד את הטאץ', כך זה נראה. כאן נכנסת לתמונה "פשוט מאוהבת", קומדיה רומנטית חביבה שאמנם לא מדגדגת ל"אנני הול" בציפורן, אך בהחלט מרפררת בחינניות לשנים הפורמטיביות והכובשות של אלן, ועשויה אולי לספק למעריצים המאוכזבים חצי נחמה.

"פשוט מאוהבת" מתבסס על סיפור אהבתם של ראפי (אומה תורמן), גרושה טרייה בת 37 ודייב (בראיין גרינברג המהמם) אמן מבולבל בן 23 ("מנהטן"?). על פניו נראה שהפרש הגילאים ביניהם עומד להיות המכשול שיניע את הקונפליקט הדרוש בז'אנר, אלא שלתמונה נכנסת ליסה (מריל סטריפ) הפסיכולוגית של ראפי, שהיא גם אמו המסורה והסופר-יהודייה של דייב. משבר הנאמנות הוא בלתי נמנע ומהר מאוד מוצאת את עצמה ליסה מנסה לג'נגלר בין השיקסע היפהפיה לבנה ומדגמנת מוסר כפול משעשע למדי. התסבוכת הזו מניעה בקסם רב קומדיה של טעויות שגם ברגעיה הדבילים, וחייבים להיות כאלה, מצליחה לא לעצבן. "פשוט מאוהבת" מצליחה להיות גם רומנטית ולא רק קומית, ועושה את זה ברגישות מפתיעה באופן יחסי לפוטנציאל הפולניות. ובתוך כך, ממנף הסרט על הדרך שלוש מהמורות לא קטנות: גיל, דת, וברדק משפחתי – וכל אלה על מנת לעסוק בשאלה הקלאסית: האם האהבה מספיקה? התשובה עשויה להפתיע כמו גם העיסוק העדין בה.

הסרט מתרחש בניו יורק וכמעט כמו תמיד, כשמדובר בתפוח האמריקאי, העיר הופכת לחלק בלתי נפרד מהעלילה שמכילה לא מעט דיאלוגים קטנים ומהנים. אבל מי שבאמת גונבת את ההצגה היא, כמו תמיד, מריל סטריפ. משעמם לציין את זה כמעט כמו שמשעמם לראות את פינס לוקח עוד פרס הביתה, אבל סטריפ הווירטואוזית מספקת עוד הופעה מצטיינת, הפעם בתפקיד היידישע מאמא שנאלצת, במסגרת הג'וב האינטלקטואלי/ליבראלי שלה, לשמוע תיאורים גראפיים על חיי המין של בנה עם האשה שהיא הכל פרט לכלה כשרה וטובה. מאובזרת בטאיירים מלאכותיים, משקפיים גדולות, תספורת דודתית, סטיילינג מדויק וחיתוך דיבור יהודי-אמריקאי תואם, סטריפ מביאה אל המסך את האשה שסביר שתפגשו רוכשת לקס בדלי הניו יורקי הסמוך. מנייריסטית, אבל מקצועית עד כדי הערצה ותמיד אפקטיבית, סטריפ היא שחקנית ענקית שלא מפספסת.

אי אפשר להבחין בניו יורקיות של הסרט לצד הטוויסט הפרוידיאני והטאץ' היהודי, המעורבבים בסיפור אהבה שאינו מתנהל באופן הסטנדרטי (השניים מתאחדים בתחילת הסרט), ולא לחשוב על וודי אלן. לא, זה לא שנמצא יורש לאלן, ממש לא. בן יונגר שכתב וביים, אמנם עשה עבודה לא רעה, אבל כל המחמאות האלה גדולות עליו. אך גם אם הוא אינו ממשיך דרכו של אלן, "פשוט מאוהבת" הוא באמת סרט מקסים, שמצליח בדרך כלל להימנע מאינספור המלכודות שטומנות לו הקלישאות, ולשאול שאלה מעניינת בסופו.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully