"נייסלנד" הוא סיפור אהבתם של ג'ד וקלואי, נער ונערה מוגבלים העובדים ביחד במפעל, מנהלים חיים פשוטים במסגרת המגבלות שלהם ושואפים להינשא ולעבור לגור ביחד. ביום בו ג'ד גורם בטעות למותה של החתולה של קלואי, מאבדת קלואי את הרצון לחיות וכל תוכניותיהם הרומנטיות משתבשות. בלית ברירה, יוצא ג'ד למסע חיפושים אחר משמעות החיים כדי לספר לקלואי מהי ולהקים אותה ממיטת חוליה. הוא מאמין שכאשר יקבל תשובה לשאלה "מהי משמעות החיים", יוכל להחזיר את קלואי לקו הבריאות ולשאתה לאישה כפי שתכננו.
את התשובה לשאלה הרת הגורל הוא מקווה לקבל ממקס, אדם ערירי שעבר לגור בגפו במגרש מכוניות עזוב ומרוחק, ואמר בבדיחות הדעת לכתבת טלוויזיה שהגיעה לבדוק מה הוא מחפש במגרש העלוב שהוא יודע מהי משמעות החיים. אם הספקתם לחטוף בחילה קיומית, הביאו בחשבון שהביטוי "משמעות החיים" חוזר ב"נייסלנד" עד שהאוזניים הופכות קטנות וסגולות.
הצילום של "נייסלנד" מדהים. מורטן סיברג הצלם הלך על התאורה שמשאירה הרבה חושך על המסך ומאירה את השטח והשחקנים בעדינות יפהפה ותיאטרלית. אבל היופי הנשפך לא מצליח לחפות על תסריט עייף ונמרח, ועל ליהוק ובימוי שחקנים מזעזע. מרטין קומפסטון, גיבורו של קן לואץ' ב"16 מתוק", לקח על עצמו את התפקיד הראשי המסובך של איש צעיר הסובל מסוג של פיגור, והוא עושה זאת על הצד הרע ביותר. חוסר האמינות של קומפסטון לא מאפשר לו, גם ברגעים היותר טובים של התסריט, לסחוף אחריו את הצופה. גם גודרון בירנהדוטיר, השחקנית המגלמת את דמותה של קלואי, מייצרת דמות בלתי אמינה שלא מאפשרת ולו טיפת הזדהות עם מצוקתה, ומעוררת בעיקר אנטגוניזם.
התסריט של "נייסלנד" בנה על שאלת השאלות "מהי משמעות החיים" ושלח נער מוגבל לחפש אותה עבורנו. הניסיון הגס לתת לדמות מוגבלת לצאת למסע בעקבות שאלה גדולה שכזאת, הופך את הסרט כולו לטרחני וצורם. גם התשובה שאנחנו מקבלים בסוף לא רק שאינה מביאה גרסה מרעננת לשאלת השאלות, אלא אף מביכה בחוסר העדינות ובעיקר בחוסר המקוריות והיצירתיות שלה.
מקס, האיש שאצלו ג'ד חושב שימצא את משמעות החיים, אמור לייצר (ביחד עם ג'ד) את מערכת היחסים התרפויטית של הסרט, אבל גם זו משורטטת ביד גסה, והתוצאה היא רגעי מסך בעייתיים. השחקן גארי לואיס (מקס), הזכור לטוב כאבא של בילי אליוט, משתדל מאד לגלם דמות עמוקה הנושאת עמה טרגדיה וצלקות, אך אל מול דלות התסריט הוא נראה יותר כמו קריקטורה.
הנחמה היחידה שאגף המשחק של "נייסלנד" מצליח בכל זאת לספק היא טימי לנג, שחקן החולה בתסמונת דאון ומגלם את דמותו של אלכס, החבר של ג'ד. מדובר באחד האנשים החמודים ביותר שנראו על המרקע, והמחשבה שהוא יכול היה לשחק בתפקיד הראשי ולעשות את העבודה הרבה יותר טוב מקומפסטון נשארת תלויה באוויר לאורך 87 דקותיו של הסרט.
2. סתם סרט מפגר!!1 (ל"ת)
מיכל ויניק
26.12.2005 / 14:23