די פוד

משנה לשנה, מחודש לחודש, ככל שמידותיו הולכות ומתכווצות, הופך האיי-פוד מנגן מוזיקה יעיל ונאה לסוג של אלוהים. אלוהים הוא די-ג'יי? פחחח, אתם כל כך סתיו 1998. זה לא רק הזיהוי הדי הדוק של איי-פוד עם כל מה שמדליקול, העיצוב החלקלק, הקיבולת העצומה, או העובדה שתחת כל עץ רענן ועל כל מושב באוטובוס בולטות האוזניות הלבנות, האייקון האופנתי הבולט של השנה (בישראל, שמאחרת באופנתיות אחרי העולם). עד אוקספורד הגיע השנה האיי-פוד, כשעורכיו החנוטים של המילון המפורסם הכניסו אל בין דפיו את הערך "פודקאסט", אותו הכתירו כמילת השנה.

כמה שהתלהבתי עת הסתערתי על המכשיר לפני שנה וחצי, כך לבי שבור כיום. כל ארבעה חודשים בממוצע האיי-פוד שובק חיים, ונזקק לאשפוז במעבדות אפל בארצות הברית. חודש-חודשיים לפני זה הוא מתחיל לקרטע ונתקע רנדומלית, מסרב להיטען, מאבד את כל זכרונו או השד יודע מה. האוזניות המקוריות קרסו תוך חודשיים בלבד (הלכו הבאסים, נהיה מין טסססס במקום).

בניגוד לחוויות המכמירות שעבר רון מיברג כשניסה לתקן את המכשיר בארץ (מרכז התמיכה נמצא בפאקינג ראש העין), התברכתי אני בחברים רבים שלומדים בארצות הברית, כך שתמיד אפשר למצוא מישהו שנוסע וחוזר שיאות להעביר אתו את המכשיר אל מעבר לאוקיינוס. ובאפל נורא נחמדים, ישר מחליפים במכשיר חדש, ומציעים בחיוך להרחיב את הביטוח תמורת 60 דולר בלבד.

אבל העובדה שמכל הבאזז הזה יוצא שאני נאלץ בתדירות גבוהה מדי לחזור להיסחב עם מיני-דיסק פושטי, אחרי שהוצאתי 400 דולר על השטן הלבן (400 דולר מקבילים לשכר על כ-7,321 טורים בוואלה!) גורמת לי לחשוב שאולי האיי-פוד הזה הוא בסך הכל מזימה אחת גדולה. אחלה רעיון, פוטנציאל ענק, באמת. אבל הוצאתם לשוק גרסת בטא? תמחרו בהתאם. ובכלל, עם כל הרטרו הזה לאייטיז, לא הגיע הזמן להפיח רוח חיים בווקמנים?