גב' רובינסון: לדסטין יש יותר גדול

מלכתחילה לא היה לזה סיכוי. ברגע שהחלה להתגבש בהוליווד השמועה על הפקה שמתיימרת להיות סרט המשך ל"בוגר", היה ברור שמדובר בעוד נסיון כושל להתחכמות לא חיננית ורכיבה על גל ההצלחה של קלאסיקת עבר. ל"הבוגר" שמור מקום של כבוד בהיסטוריה של הקולנוע הפופולרי. לא רק בגלל שהביא לתודעה את דסטין הופמן, אז שחקן צעיר המתהדר באף עם נוכחות וכריזמה אדישה ומפתיעה, או בגלל גברת רובינסון שהפכה לשם גנרי לנשים מבוגרות המפתות צעירים. "הבוגר" היה אחד מסרטי המפתח של שנות ה-60 והיווה סאטירה חברתית ששיגרה טילי רעל ארסיים לעבר סולם הערכים הקלוקל של הבורגנות האמריקאית. מה נשאר מזה בהומאז' הנוכחי? פאנצ'ליין קצר שעושה שימוש משעשע באינטרו מ"גברת רובינסון" של סיימון וגרפונקל וסיפור מסגרת שבורח מהסרט כמו מגיא מרוז כשהוא עצבני, ומסרב להדביק את כל החלקים המתפוררים.

"השמועה אומרת ש..." מפגיש אותנו עם שרה (ג'ניפר אניסטון) בת למשפחת האטינגר מפסדינה. שרה, שנמצאת בדרכה הביתה לחתונת אחותה, בדיוק ניאותה לקבל את הצעת הנישואין של בן זוגה ג'ף (מארק רופאלו החמוד) ובאופן כללי היא לא מרוצה. לתחושותיה, היא לא שייכת למשפחתה, לא מתחברת אליהם ובכלל עוטה על פניה הבעת חמיצות בלתי מסופקת. על הדרך אנחנו מגלים שבפסדינה, מעוז היעכנאיות של החוף המערבי, מסתובבת שמועה שאחת מהמשפחות באזור, היא זו שעל פיה נכתב סיפור הסרט המפורסם "הבוגר" (בקצרה למי שלא ראה – בחור צעיר מסיים קולג', אשה נשואה ומבוגרת מפתה אותו, זה נגמר, הוא מתאהב בבתה שאמורה להינשא לאחר, וברגע האחרון בורחת איתו הבת באחת הסצינות הכי מצוטטות בהיסטוריה של הקולנוע). שרה מגלה שאמה ניהלה רומן זמן קצר לפני החתונה עם בו בורוז, צעיר מקומי, אך לבסוף חזרה להתחתן עם אביה. היא מחליטה שהנה, נמצא הפיתרון לכל בעיות חוסר התאמתה – היא נכדתה האבודה של גברת רובינסון ואמה, היא הצעירה המפורסמת שכמעט נטשה את חתונתה כדי להשתרלל עם המאהב לשעבר של סבתא. בתפקיד גברת רובינסון המקשישה, מגיחה שירלי מקליין בעוד תפקיד סבתא משוגעת, אותו היא מבצעת לעילא. נראה שמקליין מצאה נישה ראויה בגילה המתקדם, ע"ע "בנעליה".

בשלב הזה בסרט, אנו מתבקשים לקבל את קווין קוסטנר בתפקיד דסטין הופמן שהתבגר, וככל הנראה בדרכו לגיל המעבר קיבל כריזמה של טופו וסקס אפיל של שטיח. שרה יוצאת לחפש את בו בורוז (קוסטנר כאמור), בתפקיד הבוגר שהתבגר ועל מנת לסגור מעגל של זיון תלת דורי, מתאהבת בו ומתחילה להשתעשע ברעיון של קומדיה רומנטית. את התסריט הכל כך מקושקש הזה כתב ט.מ גריפין, תסריטאי די עסוק, ש"השמועה אומרת ש.." היה אמור להיות סרט הבכורה שלו כבמאי. אלא שמשהו קרה בדרך, אולי מישהו פשוט קרא את התסריט ברגע האחרון, והוחלט להזעיק את רוב ריינר, מתהילת הארי, סאלי והפגישה. אלא שגם ריינר, שנראה שביים את הסרט בין ארוחת צהריים לתנומת הערב, לא הצליח להבריק באמת מאז אותה קומדיה רומנטית מפורסמת, וגם פה הוא עושה עבודה משעממת וטכנוקרטית. "השמועה אומרת ש..." אינו מצחיק והוא בטח לא רומנטי או שנון. הרומן המופרך בין אניסטון לקוסטנר הוא נטול כימיה ומעורר תחושת קבס קלה. מי לעזאזל תרצה להתנשק עם קוסטנר, הקציצה העבשה הזאת בעל המנעד המשחקי של רשימת קניות לסופר. אניסטון, שאני באמת בעדה בדרך כלל, עושה עבודה גרועה ומביאה את רייצ'ל אל פסדינה, ובאמת שיש דברים שצריכים להישאר בסנטרל פרק.

"הבוגר" היה סרטו השני של מייק ניקולס, אולי אחד הבמאים האמריקאים האהובים עלי. ניקולס הביא אז לסרט את הטאץ' המופלא שלו בעבודה עם שחקנים ואת ההומור השחור והארסי. ריינר לעומתו, מביא לפרפראזה הנוכחית, רגעי קיטש דביקים הכוללים שיחות התפכחות ותובנות מהסוג שנהוג למצוא בסוף פרק של "צער גידול בנות". נראה שיש ניסיון של גריפין, יליד פסדינה, לעקוץ את כור מחצבתו, כפי שעשה בזמנו "הבוגר" לשכבה חברתית שלמה, אלא שמדובר בניסיון כושל וריקני שמספק רק רגעי סוכרזית סתמיים. תעשו לעצמכם טובה, תקפצו לספרייה הקרובה, קחו עותק של "הבוגר" ותבלו ערב נעים, אינטליגנטי ומשעשע.