אם אפשר להגיד משהו קונקרטי אחד על האפנות המוזיקליות המתחלפות במהירות מסחררת באומת הדאנס, זה שהדבר הנכון תמיד יהיה רטרו. הרטרו לסבנטיז התחיל בעשור הקודם, ולפני חמש שנים יצא לדרך גל הרטרו לאייטיז, שהצליל המאפיין אותו הוא האלקטרוניקה המגושמת של הניו ווייב והאיטלו-דיסקו. כמו כל אופנה, הוא החל בשוליים וזרם פנימה לאט לאט עד שהתקבע במיינסטרים. במצב כזה נדחפים השוליים ומתקדמים מבחינה כרונולוגית: יוצרים רבים בגזרת האלקטרו (לשעבר-קלאש) החלו השנה להטמיע את הסאונד האופנתי הבא בתור - צליל האסיד המבעבע של ה-TB-303 (טיבי 303)- אותו צליל ממכר שאפיין את להיטי ההאוס המוקדמים שזרמו משיקגו, לונדון ובריסל בתפר שבין סוף האייטיז לתחילת הניינטיז. האסיד אמנם לא פסק מלהפגין נוכחות במוזיקה האלקטרונית במהלך העשור האחרון, אולם בשנה החולפת הנחשול גאה עוד יותר והטביע עוד רחבות ריקודים באירופה ובארץ, ואף זלג לרדיו המסחרי.
עדנת האסיד המחודשת סיפקה הזדמנות פז לפיגורות עבר לחזור למרכז הבמה - תקליטנים כמו מיסטר סי (השיימן, מועדון The End), והיוצרים הארדפלור ואלטר אגו, שלמעשה לא פסקו מלהשתמש בצליל הזה ב-15 השנים האחרונות, ראו לאן נושבת הרוח וזכו לקאמבק חגיגי במיוחד.
ערבב את הטיבי, אחמד
אסף יפה
29.12.2005 / 16:33