הבלוגים המוזיקליים פותרים לפחות שתי בעיות קיומיות, אחת מהן היא מציאת חברים שמבינים במוזיקה לפחות כמוך, ואפילו יכולים ללמד אותך על הרכבים חדשים שאתה לא מכיר. השנייה היא שההשקעה בקשר מסתיימת בביקור באתר שלהם, ולא צריך להביא כלום חוץ מ-IP.
את המונח בלוג הכרנו בעיקר בזכות העיראקי שכינה את עצמו סאלם פקס וכתב את יומנו האינטרנטי בזמן הפלישה האמריקאית לעיראק. תחת מטר הפצצות והטילים האינטליגנטיים הוא סיפק לעולם זווית ייחודית על מה שקרה תחת המטריה התקשורתית השחורה שפתחה ארה"ב מעל עיראק.
לפני קצת יותר משנה נחשפתי למה שמכונה היום בלוגים מוזיקליים, שמספקים לנו חלון אל תוך עולמם התרבותי של שלל כותבים ברחבי העולם. הבלוגים האלה בדרך כלל כוללים המלצות על להקות שאף פעם לא שמענו או שהשם שלהם מצלצל מוכר אבל אף פעם לא טרחנו להוריד ולבדוק. היתרון הנוסף של הפורמט הוא שהעמודים בדרך כלל כוללים לינקים להורדה עקיפה או ישירה של שירים כדי שנוכל לטעום ולהחליט אם רוכשים, מורידים בסולסיק, או מוחקים ושוכחים.
הבלוג הראשון שנחשפתי אליו היה Largeheartedboy, שפתח בפני את דלת הקסמים. את העמוד הכל כך חיוני וחינני הזה מפעיל בחור נשוי שמתגורר באלבמה, שבדרום ארה"ב, ומעדכן אותו בכל יום. האיש עם הלב הגדול עושה זאת כבר ארבע שנים, כשהרעיון המקורי היה להזרים לרשת את ארכיון ה-Guided By Voices האדיר שלו. דרך האיש היקר הזה למדתי איפה מורידים הופעות חיות ברשת ואיך מקליטים אותן (מיקרופון בכובע או אפילו בכסא גלגלים). הוא דואג לסרוק מבחר רחב של עיתונים ומגזינים אונליין ומפרסם קישורים למאמרים על מוזיקאים, סופרים ותופעות תרבותיות אחרות. האיש עם הלב הגדול גם הציב לעצמו פרויקט יומרני - לקרוא 52 ספרים נבחרים בשנה, עליהם הוא ממליץ אחרי סיומם. חיוני לקיומכם כבר אמרתי?
דרך האתר הזה הגעתי לשלל של בלוגים אחרים עם פטישים שונים ומשונים (ועכשיו יש גם בעברית) אחד שתמיד תופס ראשון את כל הסינגלים החדשים והמיוחדים או ההקלטות לייב הכי מבוקשות ואחר שהתחביב שלו זה לאסוף את גרסאות הכיסוי הכי מפתיעות ומיוחדות ולערוך מהן אוספים, כמו להקות אלטרנטיב מבצעות שירים של אבבא.
עם ריבוי הבלוגים ברשת נולדו כמה כלי עזר כמו אתרים המרכזים מידע ממספר בלוגים, פודקאסטים של שירים שמופיעים בבלוג, והגדול מכולם, האתר Hype Machine שמאפשר לכם לקבל ישר למחשב את השירים המומלצים בבלוגים מוזיקליים נבחרים. מבחינה חוקית, רוב הבלוגרים נזהרים מפרסום אלבומים שלמים ובעיקר מעלים שירים שמוצעים בחינם באתר ההרכב או באתרי חינם כמו MySpace, או שמעלים הקלטה מהופעה באיכות משתנה. פה ושם איזה בלוגר חוטף מכתבי איום מתאגיד הרשע האמריקאי ה-RIAA, אבל נראה שגם את השטף הזה באמת שיהיה קשה מאוד לעצור.
סולסיק זה כזה 2003
צחי בירן
30.12.2005 / 13:50