איפה המהדק כשצריך אותו?

יש צדדים חיוביים ב"ניצבים" (Extras). זו סדרה מצחיקה. השחקנית אשלי ינסן זכתה בצדק בהמון פרסים על תפקידה, והיא באמת מצוינת. האורחים הסלבריטאים בדמות עצמם יוצרים רגעים קלאסיים של הלעגה עצמית: בן סטילר טוען שהנשיקות שלו עם קמרון דיאז ודרו בארימור "כן נחשבות" למרות שהיו רק בסרטים; קיית וינסלט מספרת שהיא עושה סרט שואה בשביל האוסקר ולא בשביל המסר: "כמה סרטי שואה אפשר לעשות? הבנו את המסר. היה נורא. הלאה..."; ויש כמה רגעים מוצלחים של ההומור הג'רווייסי המוכר – זה שלא צוחקים ממנו אלא מתפתלים ממבוכה בגללו.

אז מה הבעיה? יש כמה. בעיה אחת היא שכבר בפרק השני הרעיון ממצה את עצמו: אנדי (ג'רווייס) הוא ניצב שיעשה הכול בשביל לקבל שורה אחת של מונולוג, חברתו מגי (ג'נסן) היא טיפשה חסרת טאקט שמסתבכת בסיטואציות מביכות, ויש כוכב אורח בתפקיד עצמו.

בעיה שנייה היא שההומור הג'רווייסי שעבד כל-כך טוב ב"המשרד", הפך ב"ניצבים" לנוסחתי. בכל שבוע יש טאבו אחר על הפרק (נכים, שחורים, הומואים וכו') ואחת הדמויות נכנסת לפינה של אי-תקינות-פוליטית ומביכה את עצמה. בעיה שלישית היא שכוכבי קולנוע בתפקיד עצמם הוא טריק שחוק בשנים האחרונות: ראינו אותם ב"תרגיע" וב"הפמליה", למשל. האם אין לכותבי הקומדיות אופקים מעט יותר רחבים? בעיה רביעית היא סטיבן מרצ'נט. מי שכתב ביחד עם ג'רווייס את "המשרד", החליט שבנוסף לקרדיט על כתיבה הוא רוצה גם לשחק. אף אחד לו אמר לו שחסרים לו כמה תנאים בסיסיים בשביל זה: מראה עם נוכחות למשל, או מינימום של כריזמה, או כשרון משחק כלשהו.

הפודקאסט החדש של ריקי ג'רוויס – 12 תכניות רדיו הניתנות להורדה באתר של הגרדיאן מדי שבוע – מבהיר את הבעיה האמיתית שלו: הוא יכול לעשות מה שבא לו, והוא עושה יותר מדי. את "המשרד" הוא אמנם הוריד בחוכמה אחרי שתי עונות בלבד וחיכה כמה שנים עד הפרוייקט הגדול הבא. אבל עכשיו אי אפשר להפנות את הראש בלי להיתקל בחיוך המדושן שלו: מופעי סטנד-אפ, ספרי ילדים, "ניצבים", סרט בהוליווד, דוקומנטרי עם לארי דיוויד, תכניות רדיו. הגיע הזמן להודות שהמלך אולי לא לגמרי עירום, אבל הוא בקושי מצליח להסתיר זוג ביצים גדולות מדי.

הפודקאסט רע. חצי שעה של דיבורים בלבד, שבה הוא וסטיבן מרצ'נט מעבירים דאחקות על מישהו בשם קארל פילקינגטון ודנים בשאלות כמו "האם ראיתם פעם הומלס סיני?" זה מאוד מצחיק את ג'רווייס עצמו, שאפשר לשמוע אותו נוחר ומשתנק דקות ארוכות בכל שידור, אבל קשה להבין על מה בדיוק.

הבינוניות של החומרים של ריקי ג'רוויס מאז "המשרד" מעלה עוד תהייה, מדאיגה יותר. בסופו של דבר, למרות שנשאל אינספור פעמים והכחיש נמרצות, ג'רווייס כנראה פשוט דומה מאוד לדיוויד ברנט, המנהל הנאלח שאותו כתב ושיחק כל כך נפלא ב"המשרד". מעבר לזה, הוא סתם איש לא נחמד עם חברים טובים בהוליווד ובמה חופשית מדי לעשות מה שהוא רוצה.

"ניצבים", יום ד' 22:00, יס +