0:35, שרון שוב בהדסה. מיקי חיימוביץ' ויעקוב איילון שוב נדרשים להתייצב בקומה ה-15 של מגדלי השידור של ערוץ 10 בגבעתיים למשך זמן לא מוגדר. דיכאון מורגש באולפן, המתחלף באופטימיות מסוימת ברגע שיש עניין חדש לדבר עליו: אהוד אולמרט.
שני המנחים, הפרשן הקבוע רביב דרוקר, הדוקטור, המשפטן והפרשן האורח יושבים באולפן ובוהים בקיר הירושלמי המאובטח של ביה"ח הדסה או בקיר הירושלמי המאובטח עוד יותר של ביתו של אולמרט. אולמרט בביתו, שרון על שולחן הניתוחים. לכל איש בפאנל תפקיד מוגדר. יעקב איילון בתפקיד הממחזר והמנחית: אומר שוב ושוב בטון מודאג שמצבו של שרון לא קל ומנחית למשפטן שאלות שאת תשובתם אמר לפני דקה. הוא שואל: "האם לראש הממשלה בפועל סמכות מלאה למינוי שרים?" ברור שכן. "האם פרס יוכל להחליף את רה"מ?" ברור שלא, היום לא 1995. רביב דרוקר ממשיך ומרמז על 95: רצח רבין - דומה ושונה. חשוב לזכור שאיכילוב זה לא הדסה. כולם מצפים להודעה דרמטית כלשהי מהדסה, אך מתפנים לפלפולים משפטיים מורכבים. המשפטן, מדפדף קדימה ואחורה בספר החוקים של חוק יסוד הממשלה אותו הביא לאולפן, קובע שיש פ?רצה חוקתית בהחלפת רה"מ, אך לא ברור מה היא, מפני שרה"מ דה-פקטו כבר הוחלף. למעשה - רק מיקי חיימוביץ', בדאגה אימהית, מתעקשת לקטוע את התפלפלויות ולבדוק מה מצבו של רה"מ. עבורה הגיע לאולפן הדוקטור המומחה. היא שואלת אותו: "יכול להיות שאם היה נלקח רה"מ לסורוקה (בי"ח בבאר שבע) ולא להדסה, אפשר היה לתפוס את הדימום בזמן?". והד"ר עונה לה "לא", בטון צבאי, חד - זה לא היה עוזר, וממשיך בקור רוח אנליטי לספר על כמות הזמן בה שרון יצטרך להיות מאושפז ללא שנדע מה מצבו, מה שמרדד עוד יותר החשק לחזור ולהתעסק בו. ל?מ?ה כעת יש להמתין? לאולמרט - ולהודעתו - אך זאת עשויה להגיע רק בבוקר.
חברו הקרוב של אולמרט - דן מרגלית, מוכנס בתפקיד הפרשן האורח, ומגלה מייד, למען הגילוי הנאות, כי אולמרט הוא גם חבר אישי שלו. מדוע "גם"? מפני שהוא גם פרשן בלתי תלוי באותה העת. יעקב איילון שוב שואל את שאלתו הטריוויאלית "האם פרס יכול להחליף את שרון?", אך שואל אותה בטעות את דן מרגלית, אשר מעט נחרד מעצם המחשבה על כך שפרס יהיה רה"מ הבא ולא חברו אולמרט. ברגע של מתח טוטאלי באולפן מטיח מרגלית לאיילון - "אני לא יודע. אין לי מושג. אני יכול לשאול אותך את אותה השאלה". ויעקב, בתגובה מפתיעה, על רקע האבן הירושלמית, מחזיר למרגלית: "אתה הפרשן, אני זה ששואל את השאלות". ומרגלית - המצלמה עליו, שותק. "אין לי מה לומר לך". רביב דרוקר מציל את העסק ומציין שיש בעיה חוקתית בכך שפרס יהפוך לרה"מ, המשפטן מגבה אותו.
ושוב - חיימוביץ' משתלטת על המיקרופון ודורשת לדעת מהו מצבו של שרון. דוברת של בית החולים עולה לשידור ומקריאה באופן לאקוני את שמות כל הדוקטורים והמרדימים שמטפלים בו. חיימוביץ' מבקשת לברר מהד"ר האם שני מרדימים זה מספיק, ובזה אחר זה אומר כל אחד מהנוכחים, באולפן ובשטח, וכמו באופרת סבון, את המשפט: "טובי הרופאים שיש למדינת ישראל להציע מטפלים בו כרגע..". כי הרי אריאל שרון דומה בשעות אלו, בשידור, לוויקטור ניומן, אותו פטרון עשיר ומפורסם מאופרת הסבון "צעירים חסרי מנוח". יש לנו את הכסף לטפל בו, הבאנו את מיטב הרופאים, ולא חסכנו בגרוש, אמרו בפרק מספר 2034 ילדיו, אשר לא התביישו לריב על אישיות יורשו, גם כשגורלו היה עוד בערפל.
בחדר ההמתנה
נמרוד קמר
5.1.2006 / 9:26