פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      סינגולדה: חמישה סינגלים ישראליים חדשים

      מעוז דגני מצא את התרופה שתרסן את התפשטות שפעת העופות - חמישה סינגלים ישראליים חדשים

      אפרת בן צור, "אבוא אליך" (נענע)

      חמש שנים אחרי "צוללת", אפרת בן צור חוזרת עם אלבום שני. בשנים שחלפו לא התחלף לה הקול, והיא עדיין מזמרת באווירת ניקה קוסטה. אבל מה שעבד ב"שמתי לי פודרה", שיר הילדים עם אביתר בנאי (שרוחו שורה גם על "אבוא אליך"), נשמע פה בינוני. עד שלא תמצא צד אחר - הזוי יותר, קסום יותר, לא אכפת לי מה יותר - לקול שלה, אני תמיד ארגיש שלאהוב אותה זה פדופילי. זה מצליח יותר במקומות הספציפיים בהם היא צועקת או חולמת, שם קל להתחבר אליה.

      העיבוד אפוף המיתר של פיטר רוט מרגש. גם הנגנים שכינסה להקלטה הם מעין סופר-גרופ של המיינסטרים האלטרנטיבי, עם שלומי שבן, אסף תלמודי, עודד פרח וקרני פוסטל, אבל השילוב ביניהם הוא ההיפך מסינרגיה - שלם הקטן מסכום חלקיו, בו הגדולה של כל נגן נבלעת בתוצאה הקבוצתית, המוצלחת כשלעצמה.

      נתן סלור, "חי את הרגע" (אינקובטור)

      הראשון מהאלבום הראשון של נתן סלור נשען חזק על הפקה אלקטרונית אפלה ומלאת דרייב של אלי אברמוב המוכשר. ביט תקיף, נגיעות גיטרה ומקלדות המונד (תחשבו "העיר הגדולה" של אמדורסקי) מזיזים יפה את השיר קדימה. תוסיפו לזה סקסופון במקומות הנכונים ואת הקול היפה של רונה קינן ברקע ותקבלו אלקטרוניקה עירונית יפה ונעימה. סלור אולי לא כותב כמו אמא (תרצה אתר) ובטח לא כמו סבא (נתן אלתרמן), אבל לפחות יש לו חברים חכמים על הקונסולה.

      עידן יניב, "גלגל ענק" (כחול לבן)

      המנון הכדורגל לעונה זו מכיל שלושה אלמנטים הכרחיים לתפקיד המכובד - טראנסים לגבה, דרבוקות ושאגות אוהדים. בין שני אלה עומד, בחיוך צחור שיניים וקול מלא דבש, עידן יניב. לא שטראנס מזרחי זה כוס התה שלי בימי חול, אבל במקרה זה מדובר בשיר כובש ומתקתק שמבוצע בחן.

      אבל עזבו את השיר, הגול זה הקליפ. זו לא הפקה בעשר שקל, ולמרות הכדורגלנים הרבים גם לא מצעד סלבס מבית מדרשם של "מה קשור". השילוב בין הארט הנקי, הרקדניות הטראשיות, שחקני הכדורגל המתלוצצים זה עם זה באווירת שלום עכשיו, ההתחכמויות החינניות בבימוי והחיוך הכובש והתמים של יניב, מביאים לו לאליפות.

      ליאור אלבו, "איש תייר" (עצמאי)

      למקרא הקומוניקט המצורף לסינגל של ליאור אלבו התמלאתי התרגשות - מדובר בלא פחות ממי ששר את "עודני ילד" בפסטיבל שירי הילדים מספר אחת עשרה! במקרה הזה, התואר היחצ"ני "להיט אלמותי" אינו מופרז, ולראיה, אני עדיין שומע אותו בביתי מדי פעם.

      ולענייננו, אלבו (זה ששר את "עודני ילד", בחיי!) כבר גדל, אבל הוא עדיין זמר נהדר שיודע להשתמש בקול שלו, דבר נדיר בין זמרי ארצנו. "איש תייר" הוא שיר בוגר, עדין, חורפי. יוני בלוך הצעיר מוכיח את עצמו כמפיק רגיש וקשוב - כמו שהוא יודע לייצר להיטי גלגל"צ, גם יש לו את זה בלהיטי 88. וליאור אלבו הוא זה ששר את "עודני ילד"!

      שילה פרבר, "רק לנו" (הד ארצי)

      הסינגל הקודם של שילה פרבר, בדרך לאלבום שני, השאיר אותי מאופק ואפילו קצת חשדן. החדש לעומת זאת, הצליח לגעת בי. פרבר סוגרת מעגל עם אהובתה משכבר, בשילוב של בגרות וייאוש. לפרקים השירה שלה רדומה וחסרת אנרגיה, אבל במקרה הזה הדבר משרת טוב את התוכן. בערך באמצע השיר, הגיטרות (של פרבר ושל הגיבור רם אוריון) נכנסות לדיסטורשנים מרגשים, שלוקחים את השיר עד לסוף המר.