התקף סלב

סופסוף יש אלטרנטיבה. עזבו אתכם מעניינים ביטחוניים ומדיניים, עזבו אתכם מעוני, הניחו על המדף הכי גבוה את ספרי החינוך המאובקים. בואו נמלא פונקציה. היום יש לנו קבוצה להציג והיא עולה על מסלול הדוגמנות הפוליטי עם עלה תאנה לכסות מבושיה. בא לנו מאנצ'יס, אחרי כמה שאכטות וכמה הורדות זקיפים מטפוריים מתוך בקבוק מעושן. מה אכפת לכם מחר? בואו נהנה מהרגע, בואו נמלא פונקציה. זה מגניב.

ערב בחירות מסתמנת לנו כניסה הרואית של מפלגה עם מצע של ג'ארס הודי לשולחן הכנסת. אז באמסטרדם מותר, אבל באמסטרדם יש אנשים שפויים ואין אווירה פוסט-טראומטית, הכל ורוד למעט כמה חלונות אדומים. אז מה? בואו נמלא פונקציה. רק אחת, לא יותר. מצביעי עלה ירוק צריכים להיות צבעוניים אבל חדגוניים. העיקר שנעשן למוות או לחיים.

דב נבון עושה את אודי בן דוד פדרבוש ב"ארץ נהדרת" בדיוק כמו שעשה את ישראל מ"הבורגנים" או ביצע מערכון סאטירי ב"חמישייה". זה מה שרוצים ממנו, למלא פונקציה. כאילו אם זה עבד, זה יכול לעבוד שוב. כל מה שמלמדים בבתי ספר למשחק על גיוון לא תקף לגבי נבון. התפקיד הקבוע נותן פתרון אחד, כמו שהמפלגה נותנת פתרון אחד. אמנם אפשר לייפות ולשים משקפיים או פיאה, אבל בסופו של דבר, דב נבון, כמו המצביעים לאותה מפלגה, הוא התוצר הכי חד-גבה של הבידור הישראלי. הוא רק ממלא פה פונקציה. אחת, לא יותר.