וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

בריאן כוכב עליון

צחי בירן

31.1.2006 / 9:36

"פמילי גאי" היא הקומדיה הכי טובה שאתם, כנראה, לא רואים. צחי בירן מקווה ש-720 מילה שלו ישנו זאת לנצח

פמילי גאי עלתה לאוויר לראשונה בארה"ב ב-1999 אבל הרעיון הבסיסי נולד במוחו של סת מקפרלין, היוצר שלה, כבר באמצע שנות ה-90, בעודו לומד בבית הספר לעיצוב ברוד איילנד. הוא הגה סדרת אנימציה שזכתה לשם "לייף אוף לארי" ועסקה בסלוב בגיל העמידה שחי את חייו עם כלב מדבר. ערוץ קרטון נטוורקס רכש את הרעיון, ואחרי זמן מה מישהו ברשת פוקס (שהדבר היחידי הטוב בה הוא ה"סימפסונס") החליט לקנות את הרעיון ולעשות ממנו סדרה מושקעת.

מקפרלין עיצב את משפחת גריפין כגרסה יותר מציאותית בלוק שלה מעמיתיו הצהובים לערוץ. משפחה דיספונקציונלית כמעט ריאליסטית – מלבד שתי דמויות משמעותיות – בריאן הכלב המדבר וסטואי התינוק שרוצה להשתלט על העולם. ההורים, פיטר ולואיס, הם זוג כמעט נורמלי, הוא סובל מבעיית משקל רצינית (למעשה הוא כה שמן שבריאן הוכיח לו באחד הפרקים שיש סביבו מסלול כוכבי) וסמי-מפגר (גם זה הוכח בפרק משלו), היא עקרת בית שגרתית עם נטיות אומנותיות (פרצה בקריירה של הופעות סקסיות בבארים בפאב שפיטר פתח במרתף) ועם סקס-אפיל שמדי פעם מתפרץ מעיניה טרוטות השינה (קווגמאייר השכן מת לטחון לה את הצורה). הילדים, כריס ומג הם טינאייג'רים אמריקאים טיפוסיים, אם פיטר הוא כמעט מפגר, כריס הוא שני צעדים בדרך לזכאות למבצע הקש בדלת (זאת למרות קריירה אמנותית קצרה כצייר בניו יורק). מג חשה שהיא הילדה הפחות אהובה בבית, היא חושבת שהיא שמנה ומכוערת (וזה די נכון) והיא מאוד לא פופולרית (עד לרמה שהיא נאלצה להצטרף לכת התאבדותית כדי למצוא חברה). בריאן הכלב הוא איש העולם הגדול, הוא שותה מרטיני ויודע לכבוש את לב הנשים (ואפילו זוכה בתוכנית הריאליטי "הרווקה") אבל מדי פעם מהותו הכלבית תוקפת אותו (לואיס מוציאה אותו משיווי משקל כשהיא זורקת לו כדור).

הגיבור האמיתי של הסדרה (ובאמת, "פמילי גאי" הסרט, מתמקד בו) הוא סטואי התינוק. מדובר בדמות שהיא לא פחות מגאונית. למרות שבמהותו הפיזית הוא כנראה בן שנה ומשהו, הוא רוקם מזימות ברמות שגורמות לאחמדינג'אד ולקים ז'ונג איל להחוויר בבושה, כשהוא משתוקק לחסל את אמו ומייצר אמצעי לחימה ומכונות עתידניות על בסיס צעצועים שגרתיים. סטואי הוא בריטי בהווייתו (הוא מנסה לעבור לגור בסדרת טלוויזיה של הבי.בי.סי), הוא אינטלקטואל אמיתי שמתעניין בפילוסופיה (גם כשהוא משתכר) וככלל מרגיש נטע זר במשפחה ה"רד נקית" שלו (ומשוכנע שהוא חלק מניסוי אכזרי שכוון נגדו).

הגדולה האמיתית בדמותו של סטואי היא הדילמה הסובבת אותה ומעסיקה את כל צופי הסדרה: האם המשפחה שומעת ומבינה את הגיגיו. בדרך כלל נראה שלואיס ופיטר אטומים ולא מבינים את הדברים שהוא אומר (אולי כמטפורה על התפוררות המשפחה) וחושבים שהוא רעב, עייף או צריך החלפת חיתול, לעיתים נראה שאולי בכל זאת הם מבינים אותו, אבל אולי בעצם לא. היחידי עמו הוא מקיים דיונים בסוגיות עמוקות ומשמעותיות הוא בריאן הכלב, שהוא גם שותפו למסעות (למצוא את אמא של בריאן ולנסיעה המורכבת לאנגליה). השניים מתקשרים טוב פשוט כי הם היחידים במשפחה שעולמם הגשמי אינו מסתכם באוכל וטלוויזיה.

סטואיזם

על שני יסודות עומדת פמילי גאי – הסוגריים והפרובוקטיביות. כל פרק בנוי מעלילה עם קו הגיוני מסוים, כשהדמויות, בעיקר פיטר, נוטות לפתוח סוגריים גדולים של זכרונות מהעבר, ובתוכן פרטים מהביוגרפיה הלא- תיאמן שלו (עבד כמיקי מאוס בדיסני וורלד, ככבאי וכאסטרונאוט - ובשתי הראשונות היה משוכנע שמותר להשתין בתוך החליפה), כשה"סוגריים" לעיתים משמעותיים וארוכים יותר מסיפור המסגרת. אם ב"פוקס" חשבו שהסימפסונס היא טראבל מייקרית, כשצפו בפרק "כשאתה מתפלל לוויינשטיין" הם כנראה איבדו נשימה עצמונית לכמה דקות. עלילת הפרק נסובה סביב כמיהתו של פיטר לרואה חשבון יהודי (כי ידוע שאנחנו טובים בכסף), ואיך הוא מוצף אושר כשאחד כזה מגיע במקרה לביתו, ובדרך מתעופפים שלל סטריאוטיפים על דת משה וישראל. אחרי שצונזר קלות, עלה הפרק לאוויר וגרר ביקורת חריפה ואיומי החרמה מצד השדולה היהודית-אמריקאית. בפרק בעייתי אחר נראה אוסאמה בין לאדן עובר את הביטחון בשדה התעופה עם תיק מלא נשק (הפרק נכתב, אגב, לפני פיגועי ה-11 בספטמבר).

ככלל, מקפרלין לא חושש להראות את הדמויות המצוירות שלו בעירום כמעט מלא (במקרה של פיטר מדובר בחוויה לא קלה – אפילו בשביל דמות מצויירת), מקללות, נואפות, משתכרות, מפגינות דעות קדומות וגזענות, עושות סמים ומקימות רפובליקת בננות. אם יסוד הסימפסונס הוא ביקורת מרומזת על החברה האמריקאית המתפוררת, בפמילי גאי הביקורת מושמעת בפה מלא (באוכל לא בריא).

זמן לא ארוך אחרי שורת הפרובוקציות הזו החליטו ברשת להוריד את הסדרה, רק כדי להחזירה לאוויר בעקבות לחץ הצופים ומכירות מרשימות של הסדרה בדי-וי-די. בקיץ האחרון יצא לדי.וי.די סרט באורך מלא "סטואי גריפין: הסיפור שלא סופר", וסדרת הספין אוף "אמריקן דד" (הפחות מוצלחת) החלה לרוץ בטלוויזיה. העונה הרביעית והמצוינת עלתה בשבועות האחרונים בערוץ יס פלוס (אחרי תקופה של שידורים חוזרים מבורכים) ובארה"ב העונה החמישית בעיצומה. סת מקפרלין - אחת, השמרנים הפאשיסטים ברשת פוקס - 0.

"איש משפחה", ימי ג' 22:50, יס פלוס

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully