לפני חמש שנים בערך נכנס לעולם המושגים המוזיקלי של כולנו חבר חדש והייפי במיוחד העונה לשם מש-אפ. המטרה המקורית, לפחות על פי מי שניסחו את החוקים הבלתי כתובים שלו - 2 מאני די ג'ייז הבלגים, אוסימיסו וריצ'רד X האנגלים (תחת השם גירלז און טופ) - הייתה להלביש שני שירים, האחד על השני, ולהעניק לכל אחד מהם משמעות אירונית על ידי הוצאתו מהקונטקסט המקורי שלו (למשל דסטיניז צ'יילד הוצמדו לנירוונה, סקי-לו לברידרז וכו'). תוך שבועיים בערך, בעזרת תוכנת טיים סטרץ' פשוטה הפך הרעיון הבאמת שובב הזה, מסטארט אפ ממזרי (אחד הכינויים לז'אנר היה באסטרד פופ), לנגיף זיהומי שתוקף מכל מקום, ללא אבחנה, וגרוע מכך, ללא בקרת איכות.
אחת עשרה שנה קודם לכן, ישב יהודי בשם נורמן קוק (הוא לא באמת יהודי, אבל הביטוי הזה תמיד יושב טוב) בעיירת החוף הבריטית ברייטון וביכה את מר גורלו, אחרי שההאוסמרטינס, הלהקה בה ניגן בס, התפרקה זה מכבר.
הג'ינג'י, שמאז הראה בלא מעט הזדמנויות שהוא מבין לאן נושבת הרוח המוזיקלית, החליט להרים פרויקט שיתחרה בהצלחה העצומה של סול 2 סול (שחיברו בין מוזיקת נשמה בריטית למועדונים). הוא קרא לפרויקט ביטס אינטרנשיונל, ואחרי ניסיונות גישוש עם בילי בראג בעמדת הסולן (באמת חשבת שזה ילך?), הוא גייס את לינדי לייטון, קוזינה בת 19 עם קול עמוק וחבורה של נגני אולפן ונכנס להקליט את הסינגל "Dub Be Good to Me", חידוש ללהיט הסול של אס-או-אס בנד האמריקאים, "Just Be Good to Me".
המלים המקוריות של השיר, בהן בחורה מספרת על אהבתה החד פעמית לבחור נצלן, שקרן ובוגדני, שכל מה שהיא רוצה ממנו הוא שיתנהג אליה יפה, ושאליהם יכולה כל בחורה להיקשר (וכמובן שגם לדקלם בקול רם לבויפרנד), נשארו. אלא שהשוס היה בהפקה, שם הבריק קוק ובמקום לחדש את הביט האלקטרואי של האס-או-אס בנד, הוא החליט לקחת את התיבה הראשונה והדאבית מתוך "Guns of Brixton" של הקלאש (שיר כל כך טוב שאפילו נובל ואג לא הצליחו לקלקל). התוצאה, בלי להגזים, היא אחד השירים הגדולים של שנות התשעים, שאת הגאונות ההפקתית שלו הבינו והפנימו רק עשור מאוחר יותר. המקצב שסומפל מהקלאש הוא בעל גרוב חזק וממסטל, וקוק הוא מהראשונים שהבחינו בפוטנציאל הגלום בו (היום אחרי מאות אוספי Pאנק-Fאנק זה כבר ברור לכולם). ההדבקה האלכימאית שנעשתה בינו לבין השירה, עומדת עד היום במבחן הזמן, וגם כשהלופ הזה מסתובב לנצח לבדו, הוא עומד בזכות עצמו. לראיה, הגרסה האינסטרומנטאלית של הקטע כיכבה באוסף הראשון שערך דניאל האקסמן בסדרת "Dub Infusions".
מיותר לציין שבזמן אמת השיר היה להיט ענק ששהה חודש בראש המצעד הבריטי וגם היה אחד הסינגלים הנמכרים באותה שנה (למרות שהאלבום שהגיע אחריו היה מאכזב מאוד והפרויקט די התרסק, מה שגרם לקוק להמציא את עצמו מחדש כפיצהמן, מייטי דאב קטס ומאוחר יותר, פאט בוי סלים). כשמסתכלים על רגעים מכוננים בשנות התשעים, "Dub Be Good to Me" בהחלט יושב באותה שורה (אם לא קצת לפני) עם "סופרסוניק" של אואזיס, "טין ספיריט" של נירוונה ו"בורן סליפי" של אנדרוורלד.
ביטס אינטרנשיונל, Dub be Good to Me
רונן ארבל
3.2.2006 / 8:04